Chasidut על שמות 14:10

וְזֶה בְּחִינַת: וּפַרְעֹה הִקְרִיב – שֶׁהִקְרִיב אֶת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם (מ"ר בשלח פ' כא), שֶׁעַל־יְדֵי רְדִיפָתוֹ אוֹתָם נִתְקָרְבוּ יוֹתֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל:

והנה כבר כתבנו למעלה בפירוש אומרם ז"ל (סנהדרין ק"ד:) כל המיצר לישראל נעשה ראש, כי כאשר יחפוץ הקב"ה לקרב את בני ישראל לעבודתו על ידי בחינת היסורין מהמיצר להם כמאמרם ז"ל (תנחומא פרשת בשלח) בפסוק (שמות י"ד, י') ופרעה הקריב שהקריב את ישראל לתשובה, אז כביכול כביכול מתלבשת ניצוץ השכינה בהשר הזה שהוא הרצון אלהות להצר לישראל שישובו על ידי זה. ועל ידי זה השר מתגדל ומתעלה ונעשה ראש אל הקדושה השוכנת בתוכו, ואכן זה הוא בפרוח רשעים כמו עשב ויציצו כל פועלי און, אבל להשמדם עדי עד הוא, והוא לרע לו ודאי, כי כאשר יחזרו ישראל בתשובה אז תבער ניצוץ השכינה אשר בתוך השר הזה שעזר בבחירתו להרע לישראל כמאמר הכתוב (זכריה א', ט"ו) אני קצפתי מעט והמה עזרו לרעה, כידוע. ותשרף אותו וכל אשר לו כאש אכלה סביב כי השכינה נקראת אש אוכלה וכאשר ישראל ייטיבו מעשיהם אז היא נתעלית ונתגדלת להיטיב לבניה והופכת פניה על השר הזה ותכלה אותו עד עולמי עד. ועוד נודע אשר הא"ב כשהוא נקרא כסדר מורה על הרחמים וכשהוא נקרא למפרע מורה על הדינים שעל כן נקרא ניסן חודש האביב שהוא א"ב כסדר ומורה על הרחמים, ותשרי מורה על הדין לפי שבו האותיות בסדר תשר"ק שהוא סוד אור חוזר המורה על הדין כידוע מפי כתבי קודש.

וְזֶה בְּחִינַת קְרִיעַת יַם סוּף, בְּחִינַת וְהַמַּיִם לָהֶם חוֹמָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הָעֶשֶֹר חוֹמוֹת הַנַּ"ל, כִּי כְּלַל יִשְֹרָאֵל הֵם בְּחִינַת בַּת מֶלֶךְ הַנַּ"ל מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁכְּלוּלָה מִנַּפְשׁוֹת יִשְֹרָאֵל. וּלְקָחָהּ הַמֶּלֶךְ הַנַּ"ל בְּחִינַת פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם. וְכֹחוֹ מֵהַשָּר שֶׁלּוֹ שֶׁהוּא הַס"ם, (הַסָּמֵ"ךְ מֵ"ם) שֶׁהוּא שָֹר שֶׁל מִצְרַיִם כַּמּוּבָא.וְזֶה סוֹד מַה שֶּׁנִּלְקְחָה שָֹרָה לְבֵית פַּרְעֹה וּלְבֵית אֲבִימֶלֶךְ; שֶׁכָּל זֶה הָיָה מְרַמֵּז עַל גָּלוּת מִצְרַיִם, כִּי כָּל זֶה הוּא בְּחִינַת לְקִיחַת הַבַּת מֶלֶךְ הַנַּ"ל לַמֶּלֶךְ הַנַּ"ל. וּמַלְכוּת הָרְשָׁעָה רָאָה שֶׁלְּבַסּוֹף תָּקוּם עָלָיו וְתַהַרְגֵהוּ, בְּחִינַת וַיְּנַגַּע ה' אֶת פַּרְעֹה וְאֶת בֵּיתוֹ עַל דְּבַר שָֹרָה וְכוּ', וּכְתִיב, "וַיָּבֹא אֱלֹקִים אֶל אֲבִימֶלֶךְ בַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה וַיֹּאמֶר לוֹ הִנְּךָ מֵת עַל הָאִשָּׁה אֲשֶׁר לָקַחְתָּ וְכוּ'". וְכֵן אַחַר כָּךְ כְּשֶׁרָצָה לִתְפֹּס כְּלַל יִשְֹרָאֵל בַּגָּלוּת, כְּתִיב, "הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ פֶּן יִרְבֶּה וְכוּ' וְנִלְחַם בָּנוּ וְעָלָה מִן הָאָרֶץ", כִּי מַלְכוּת הָרְשָׁעָה רוֹאִים מֵרָחוֹק שֶׁסּוֹפָם לְהַכְרִית, עַל-כֵּן חוֹשְׁבִים מַחֲשָׁבוֹת מַה לַּעֲשׂוֹת בְּהַבַּת מֶלֶךְ, שֶׁהֵם כְּלַל יִשְֹרָאֵל, עַד שֶׁלְּבַסּוֹף בָּרְחָה מִמֶּנּוּ בְּחִינַת וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם כִּי בָּרַח הָעָם, וּבָאוּ וְהִגִּידוּ לוֹ שֶׁהִיא נִמְצֵאת אֵצֶל הַמִּבְצָר שֶׁל מַיִם. וְהָלַךְ הַמֶּלֶךְ וְחֵילוֹ לְתָפְשָֹהּ, בְּחִינַת וַיֶּאֱסֹר פַּרְעֹה אֶת רִכְבּוֹ וְאֶת עַמּוֹ לָקַח עִמּוֹ וְכוּ' וַיַּשִּיגוּ אוֹתָם חוֹנִים עַל הַיָּם. וְהִיא בָּרְחָה לְתוֹךְ הַמַּיִם וְנִכְנְסָה לְתוֹךְ כָּל הָעֶשֶֹר חוֹמוֹת כִּי נִפְתְּחוּ לָהֶם כָּל הַחוֹמוֹת שֶׁל מַיִם בְּחִינַת וְהַמַּיִם לָהֶם חוֹמָה. וְעַל-יְדֵי-זֶה עָבְרוּ הַיָּם בְּשָׁלוֹם בְּחִינַת וּבְנֵי יִשְֹרָאֵל הָלְכוּ בַּיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם. וּפַרְעֹה וְחֵילוֹ שֶׁרָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם נִטְבְּעוּ בְּתוֹךְ הַיָּם. וְהוּא זָרַק אַחֲרֶיהָ כָּל הָעֶשֶֹר חִצִּים זֶה בְּחִינַת וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹקִים וְכוּ' וַיֵּלֶךְ מֵאַחֲרֵיהֶם. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י, שֶׁקִּבְּלוּ כָּל הַחִצִּים וְאַבְנֵי בְּלִסְטְרָאוֹת שֶׁל הַמִּצְרִים וְאַף-עַל-פִּי שֶׁמַּלְאַךְ הָאֱלֹקִים, שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה, קִבְּלָה הַחִצִּים וְעַל-יְדֵי-זֶה נִצְּלוּ יִשְֹרָאֵל וְעָבְרוּ הַיָּם בְּשָׁלוֹם, אַף-עַל-פִּי-כֵן הָאֶרֶס שֶׁל הַחִצִּים שֶׁל הַמִּצְרִים הִגִּיעוּ לְיִשְֹרָאֵל וְהִזִּיק לָהֶם, כִּי הַמִּלְחָמָה הָיְתָה גְּדוֹלָה לְמַעְלָה וּלְמַטָּה בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת, כַּמּוּבָא. וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שְׁמוֹת יד, י), "וְהִנֵּה מִצְרַיִם נוֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם", שֶׁרָאוּ שָֹר שֶׁל מִצְרַיִם נוֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם לַעֲזֹר. וּכְשֶׁרָאָה הַשָּר, שֶׁהוּא הַס"ם, שֶׁיִּשְֹרָאֵל בּוֹרְחִים לְתוֹךְ הַיָּם וְהַיָּם נִבְקַע מִפְּנֵיהֶם וְהַמַּיִם לָהֶם חוֹמָה, אָז זָרַק לָהֶם הַחִצִּים שֶׁהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם וְזָרַק בָּהֶם אֶרֶס חִצָּיו, שֶׁהֵם דֵּעוֹת זָרוֹת שֶׁל כְּפִירוֹת וַעֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת וַיַּמְרוּ עַל יָם בְּיַם סוּף, שֶׁאָמְרוּ כְּשֵׁם שֶׁאָנוּ עוֹלִין מִצַּד זֶה וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "וְעָבַר בַּיָּם צָרָה", שֶׁגַּם אָז נִמְצְאוּ בְּיִשְֹרָאֵל אֵיזֶה כְּפִירוֹת, שֶׁנִּזְרַק בָּהֶם אֵיזֶה דֵּעוֹת רָעוֹת שֶׁנִּמְשַׁךְ מִבְּחִינַת הַחִצִּים שֶׁזָּרַק אַחֲרֵיהֶם. וּמִזֶּה בָּא כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁנִּסּוּ אֲבוֹתֵינוּ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא; בָּעֵגֶל וּמְרַגְּלִים וְכוּ'. וְהֵם עֲשָֹרָה נִסְיוֹנוֹת שֶׁנִּמְשְׁכוּ מֵהָעֲשָֹרָה חִצִּים שֶׁזָּרַק אַחֲרֵיהֶם לְתוֹךְ הָעֶשֶֹר חוֹמוֹת שֶׁל מַיִם הַנַּ"ל וַעֲדַיִן לֹא נִתְרַפֵּאנוּ מֵהֶם. וּמִזֶּה בָּאִים כָּל הַחוֹלַאַת שֶׁל כְּנֶסֶת יִשְֹרָאֵל בְּגָלוּתָהּ, שֶׁצּוֹעֶקֶת, "סַמְּכוּנִי בַּאֲשִׁישׁוֹת רַפְּדוּנִי בַּתַּפּוּחִים כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אֲנִי". בְּחִינַת וִידּוּעַ חֹלִי, בְּחִינַת מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אֵין בּוֹ מְתֹם פֶּצַע וְחַבּוּרָה וְכוּ', שֶׁכָּל אֵלּוּ הַחוֹלַאַת נִמְשָׁכִין מֵהָעֲשָֹרָה מִינֵי חִצִּים שֶׁהֵם כְּלַל כָּל הַכֹּחוֹת שֶׁל הַקְּלִפּוֹת וְחֵילוֹת הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁזּוֹרְקִין אֶרֶס חִצֵּיהֶם לְנַפְשׁוֹת יִשְֹרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם בָּאִין כָּל הַכְּפִירוֹת וְהַסְּפֵקוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים וְהַמְּנִיעוֹת וְהַתַּאֲווֹת רָעוֹת וְכָל הַמָּסַכִּים וְהַמַּפְסִיקִים וְהַמְּעַכְּבִים מִלְּהִתְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ. הֵן כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת הֵן בִּכְלָלִיּוּת יִשְֹרָאֵל מַה שֶּׁהַגָּלוּת מִתְאָרֵךְ כָּל כָּךְ, הַכֹּל נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הָעֲשָֹרָה מִינֵי חִצִּים הַנַּ"ל, בְּחִינַת כִּי חִצֶּיךָ נִחֲתוּ בִי וְכוּ', שֶׁצּוֹעֵק דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה בַּת מֶלֶךְ הַנַּ"ל, בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת נַפְשׁוֹת יִשְֹרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת (אֵיכָה ג, יב) דָּרַךְ קַשְׁתּוֹ וְיַצִּיבֵנִי כַּמַּטָּרָה לַחֵץ, שֶׁנֶּאֱמַר עַל כְּלַל גָּלוּת יִשְֹרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת כּוֹנְנוּ חִצָּם עַל יֶתֶר לִירוֹת בְּמוֹ אֹפֶל לְיִשְׁרֵי לֵב. וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְהַבַּת מֶלֶךְ לִסְבֹּל צַעַר כְּאֵב הַחִצִּים שֶׁנִּמְשְׁחוּ בְּאַרְסִיִּים רָעִים וּמָרִים מְאֹד מְאֹד, בִּפְרָט זְמַן רַב כָּזֶה. אַךְ ה' יִתְבָּרַךְ הִקְדִּים לָהּ רְפוּאָה לַמַּכָּה מַה שֶּׁעָזַר לָהּ לִבְרֹחַ לְתוֹךְ הָעֶשֶֹר חוֹמוֹת שֶׁל מַיִם שֶׁהֵם הַתּוֹרָה, כִּי הַתּוֹרָה הִיא עִקַּר הַחַיִּים וְהָרְפוּאָה, כִּי תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ, מִדַּרְכֵי מִיתָה לְדַרְכֵי חַיִּים, כִּי כְּנֶסֶת יִשְֹרָאֵל שֶׁבָּרְחָה לְתוֹךְ מֵימֵי הַתּוֹרָה, עַל-יְדֵי-זֶה יֵשׁ לָהּ כֹּחַ לִסְבֹּל עֹל מְרִירוּת הַגָּלוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת מְרִירוּת הַחִצִּים. וְאִם לֹא הָיְתָה בּוֹרַחַת לְתוֹךְ הַתּוֹרָה לֹא הָיָה לָהּ כֹּחַ לִסְבֹּל כְּלָל, אֲבָל עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה, אַף-עַל-פִּי שֶׁהִגִּיעַ אֵלֶיהָ הַחִצִּים גַּם לְשָׁם כַּנַּ"ל, אַף-עַל-פִּי-כֵן לְעֵת עַתָּה יֵשׁ לָהּ כֹּחַ לִסְבֹּל עַל כָּל פָּנִים עַל-יְדֵי כֹּחַ הַתּוֹרָה שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיּוּת בְּחִינַת כִּי הִיא חַיֶּךָ, וְה' יִתְבָּרַךְ נוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ וְנוֹתֵן לָהּ כֹּחַ לִסְבֹּל מְרִירוּת הַחִצִּים עַל-יְדֵי כֹּחַ הַתּוֹרָה, עַד שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף יָבוֹא הָרוֹפֵא הָאֱמֶת שֶׁהוּא זֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ בְּיָדָיו וִירַפֵּא אוֹתָהּ בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת שִׁירַת הַיָּם שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הָעֲשָֹרָה מִינֵי נְגִינָה הַנַּ"ל: