Chasidut על שמות 18:20

אמר הצעיר חיים בכ״ה יוסף ויטאל זלה״ה ראיתי בני עליי׳ והם מועטים משתוקקים לעלות, והסולם נתעלם מעיניהם ויתבוננו בספרי הקדמונים לחפש ולמצוא אורחות חיים את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון להעלות נפשם אל שרשם העליון ולדבקה בו ית׳ כי הוא השלימות הנצחי כענין הנביאים שכל ימיהם נדבקו בקונם ומאמצעות הדבקות ההיא שרתה עליהם רוח הקודש להורותם איזה הדרך ישכון אור להאיר עיניהם ברזי תורה כמ״ש דוד המלך ע״ה גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך, להדריכם בדרך ישרה ללכת אל עיר מושב המזומן להם עם בני עלי׳ ע״ש,

וְזֶה בְּחִינַת קְרִיאַת הַתּוֹרָה בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר הַדֶּרֶךְ מֵאִיר עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה, כִּי הַתּוֹרָה מְאִירָה אֶת הַדֶּרֶךְ, כִּי עַל שֵׁם זֶה נִקְרֵאת תּוֹרָה, עַל שֵׁם שֶׁהִיא מוֹרָה לָנוּ אֶת הַדֶּרֶךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת יח), "לְהוֹרוֹת לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יֵלְכוּ וְכוּ'" וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קיט), "דֶּרֶךְ מִצְוֹתֶיךָ אָרוּץ וְכוּ' דֶּרֶךְ פִּקּוּדֶךָ בָּחָרְתִּי וְכוּ'" וּכְתִיב (מִשְׁלֵי ג), "דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם" וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁקּוֹרִין בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, עַל-יְדֵי זֶה מְאִירִין אֶת הַדֶּרֶךְ בַּיָּם, דְּהַיְנוּ בִּבְחִינַת הַתְּפִלָּה, וַאֲזַי הַתְּפִלָּה מְקֻבֶּלֶת בִּבְחִינַת אִם שְׁגוּרָה תְּפִלָּתִי בְּפִי יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְקֻבָּל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת וַיְהִי הוּא טֶרֶם כִּלָּה לְדַבֵּר וְהִנֵּה רִבְקָה יוֹצֵאת, שֶׁהוּא בְּחִינַת וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה וְכוּ' כִּי הַתּוֹרָה מְאִירָה בְּחִינַת דֶּרֶךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כַּוָּנוֹת אֱלוּל בִּבְחִינַת הַתְּפִלָּה וְעַל-כֵּן נִתְקַן קְרִיאַת הַתּוֹרָה בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה בְּשֵׁנִי וּבַחֲמִישִׁי שֶׁהֵם הַיָּמִים שֶׁעָלָה וְיָרַד משֶׁה בְּאַרְבָּעִים יָמִים הָאַחֲרוֹנִים, שֶׁהֵם יְמֵי אֱלוּל לְקַבֵּל לוּחוֹת אַחֲרוֹנוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תּוֹסָפוֹת בָּבָא קַמָּא דַּף פב בְּשֵׁם הַמִּדְרָשׁ) כִּי בְּאֵלּוּ הַיָּמִים שֶׁקִּבֵּל לוּחוֹת אַחֲרוֹנוֹת, שֶׁהֵם יְמֵי אֱלוּל, עָשָׂה משֶׁה דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה, שֶׁהוּא כַּוָּנוֹת אֱלוּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּמָקוֹם אַחֵר (לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן פב) וְעַל-כֵּן קוֹרִין בְּאֵלּוּ הַיָּמִים שֶׁעָלָה משֶׁה וְיָרַד, כִּי עִקַּר קְרִיאַת הַתּוֹרָה בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה הוּא כְּדֵי לְהָאִיר הַדֶּרֶךְ בַּיָּם כַּנַּ"ל:

ובדין נמי אמרו בש"ס דבבא מציעא (ל:): והודעת להם את הדרך ילכו בה וכו' (שמות יח, כ) לא חרבה ירושלים אלא מפני שהעמידו דברים על דין תורה ולא עשו לפנים משורת הדין.