Chasidut על שמות 18:6

וישמע יתרו וגו' (שמות יח א), עד אני חותנך יתרו בא אליך ואשתך ושני בניה עמה (שמות יח ו). ויש לדקדק טובא. (א), אהא דפירש רש"י (ד"ה וישמע) מה שמוע שמע ובא, קריעת ים סוף ומלחמת עמלק, למה דוקא אלו השנים. (ב), קשה דאחר שנאמר את כל אשר עשה אלקים למשה ולישראל עמו, אם כן הרי הכל בכלל, ולמה נאמר אחר כך כי הוציא וגו'. (ג), וכי הוציא בוא"ו העיטוף מבעיא ליה. ועיין רש"י (ד"ה כי) שכתב זו גדולה על כולם, ר"ל דלכך פרט זאת בפני עצמו ולא כתב בוא"ו העיטוף, דוא"ו משמע טפילה, כנ"ל ביאור דברי רש"י, ומכל מקום הוא דוחק בפסוק. (ד), הנה בזבחים (דף קט"ז ע"א) בגמרא מה שמוע שמע ובא ונתגייר, מהיכי ידעינן זאת דבא להתגייר, דילמא רק להביא למשה אשתו ובניו. (ה), על אומרו אחר שלוחיה, עיין ברשב"ם הקשה דמקודם היה להתורה לכתוב ששלחה משה, ר"ל אם היה התורה רוצה להודיענו זאת, אלא ודאי דאין התורה מודיע לנו זאת דממילא מובן, לכך פירש ששלח לה נדונייתא עיין עליו. והוא דוחק, וכן האבן עזרא נדחק. (ו), עוד יש לדקדק דבקרא שאחר ויקח יתרו נאמר (שמות יח ג) ואת שני בניה, תלה הזכרים בה, וכן בדברי יתרו אני חותנך יתרו וגו' ושני בניה, ובקרא (שמות יח ה) ויבא יתרו וגו' נאמר ובניו, תלה הזכרים במשה.

אני חותנך יתרו בא אליך כו' ויצא משה לקראת חותנו כו' ויבאו האהלה. מבואר במד"ר כבוד גדול נתכבד יתרו באותה שעה. כבר בארנו כוונת הענין מה שאמרו חכז"ל יתרו קודם מתן תורה בא. להורות לכל איש מבנ"י הכנת הלימוד בכל יום בברכת התורה שיהיה בעצמו כאלו הוא כלי ריקן מכל ורצונו עתה לקבל התורה מחדש. וז"ש דוד המע"ה בכל יום ברוך אתה ה' למדני חוקיך ללמד אותו מחדש. ובזה פרשנו מ"ש בגמ' יומא קמא לא אמר להו ולא מידי. פי' שהורה להם הדרך שיהיו שפלים בעיניהם כלא ולא מידי שאין בהם שום מעלה וזו עיקר הכנה לקבלת התורה. וז"ש בשם הרב הקדוש מוה' משה ליב זצלה"ה. האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד. גביע הוא כלי המקבל מכלי המשפיע השופך לתוכו וצריך שיהיה הגביע למטה בידו מהכלי השופך ממנו כ"א יאחזנו מלמע' איננו יכול לקבל בתוכו. ואם הוא בבחי' זו יכול להיות עבד להקב"ה כנ"ל. וכן הוא בכל הענינים בקבלת פני הרב ללמוד ממנו אם הוא בבחי' כלי ריקן אזי יוכל לקבל וז"ש בקבלת התורה ויתיצבו בתחתית ההר. פי' בזה היה להם מעמד ומצב לקבלת התורה מה שהיו בעיניהם שפלים ונבזים בתכלית הענווה וז"ש מה נעשה לאחותנו ביום שידובר בה בחינת מה נעשה לאחותנו ביום שידובר בה למתן תורה. וזה הענין רומז במ"ש חכז"ל יתרו קודם מ"ת בא כי זהו מורה דרך הענווה אשר באמת הוא לא היה רודף אחר הכבוד במה ששלח למשרע"ה צא בגיני ואם אין אתה יוצא בגיני צא בגין אשתך רק מפני כי היה שפל בדעתו כי כאשר ידע כי ענני כבוד היו מקיפים לבנ"י ולא ערב זר בתוכם והוא איננו מזרע ישראל ובודאי לא יזכה לבא בתוך הענן לזאת בקש מאת משה רבינו שיצא לקראתו ללמדו תורה וזה שבקש ואם אין אתה יוצא בגיני כו' ולפי גודל העניוות שהי' בורח מן הכבוד היה הכבוד רודף אחריו כמ"ש ויבואו האהלה שהיה משה מביאו לפני ולפנים וכבוד גדול נתכבד: