Chasidut על שמות 24:4

ויאמר ה' אל משה הנה אנכי וגו' בעבור ישמע העם וגו'. נתרצה גם הוא יתברך לדבר גם אליהם, ואמנם הנה הם לא אמרו רק כל אשר דיבר ה' נעשה, ונעשה ידוע שהיא בבחינת עשיה בחינת הנפש לבד, שלא קבלו עליהם אור התורה רק בפשטיותיה לבד בבחינת הנפש ולא שאר הבחינות בחינת רוח ונשמה, ואמנם הנה האל הטוב לא רצה כלל ליתן התורה בבחינה זו, כי בחינה זו היא ממש כגוף בלי נשמה וזה אין לו טעם ולא ריח כנפל אשת בל חזו שמש (תהלים נ"ח, ט'), ולזה אמר לו הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגו' כלומר הנה הם לבדם לא יוכלו לשמוע ולקבל את בחינת אור הנשמה שבתורה מבחינת מדת הבינה המכונה על שם השמיעה כידוע, ועל כן אבוא אליך וגו' בעבור ישמע העם בדברי עמך, כלומר שעל ידך כאשר יתקשרו היטב בך יוכלו לבוא לידי בחינת השמיעה לקבל אור הנשמה שבתורה וממילא נכלל בזה בחינת הרוח שלמטה מבחינה זו, כי בלתי בחינות אלו אי אפשר ליתן התורה, ועל זה נאמר ויגד משה את דברי העם וגו', והנה הגדה זו כבר נתעוררו חז"ל (שבת פ"ז.) לבאר מה הגיד עתה והלא כבר וישב משה את דבר העם וגו' ובינו לבינו לא מצינו שום דבר שיאמר לישראל ולהגיד תשובתם לאלהים (ועיין בחיבורנו סידורו של שבת שורש הראשון כתבנו בזה דבר נאה), ואמנם גם לפי דרכינו זה יומתקו הדברים כי הן להלן בסוף פרשת משפטים נאמר (כ"ד, א') ואל משה אמר עלה אל ה' וגו' עיין שם וזה היה מעשה קודם עשרת הדברות כאומרם ז"ל, (לשון רש"י שם) ואחר כך נאמר ויבוא משה ויספר לעם וגו' עד ויאמרו כל הדברים אשר דיבר ה' נעשה וגו' וישכם בבוקר ויבן מזבח וגו' ויקח משה חצי הדם וישם באגנות וגו', (ואז נכנסו אבותינו לברית מילה וטבילה והזאת דמים כמאמרם (כריתות ט'.) ומובא ברש"י סוף משפטים) ויקח ספר הברית ויקרא באזני העם ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע וגו', והנה לרבנן דרבי יוסי (דאנן פסקינן במקום אחר כותייהו דהא אנן עושין יום טוב בששי בסיון) (בשבת פ"ו:) הנה זה שאמר ה' אל משה (שמות י"ט, ט') הנה אנכי בא אליך בעב הענן וגו' היה זה ברביעי בשבת שהוא שלישי לחודש, כי הלא בתרי בשבתא איקבע ירחא ואז לא אמר להו ולא מידי משום חולשא דאורחא, בשלישי נאמר לו (שם שם, ג') כה תאמר לבית יעקב וירד באותו היום ויקרא לזקני העם וגו' (שם שם, ז') ולמחרת בהשכמה עלה וישב את דברי העם והוא רביעי בשבת ואז נאמר לו הנה אנכי בא אליך בעב הענן וגו' וירד, ולמחרת ביום החמישי עלה ויגד את דברי העם כמו שמפורש שם לפי דרכם עיין שם, ולדרכינו זה נכון מאוד כי אחר אשר נאמר לו הנה אנכי בא אליך וגו' בעבור ישמע העם וגו' וכתבנו בפירושו שצריכים עוד בהכרח לבוא לבחינת השמיעה שישמעו מה ידבר האל ה' בבחינת אור הנשמה הטהורה, ובלתי זה אי אפשר ליתן התורה, ועל כן ירד בזה הדבר ונאמר אז (שמות כ"ד, ד') וישכם בבוקר ויבן מזבח וגו' וזה היה ביום החמישי בהשכמה כמפורש שם ובזה טיהר וקידש את העם והכניסם למילה וטבילה והרצאת דמים והכל בכדי שיהיו יכולין לשמוע את דבר ה' לשמוע דייקא בבחינת השגת הנשמה, ועל כן תיכף נאמר (שם שם, ז') ויקח ספר הברית ויקרא באזני העם ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע שגם העם באו לבחינה זו והשיגו לקבל עליהם גם בבחינת השמיעה נוסף על המעשה לבקש גדולת ה' גבוה מעל גבוה מנעשה עד נשמע ועל כן אמרו נעשה ונשמע ולא נשמע ונעשה והבן, (ועוד נוכל לומר כי אמרו כל אשר דיבר ה' שהוא בחינת עמודא דאמצעיתא בחינת הרוח נחבר אליו נעשה ונשמע נעשה מלמטה ונשמע מלמעלה והבן) ובו ביום עלה למרום להשיב תשובתם, וזה ויגד משה את דברי העם אל ה' שהגיד לו שאמרו נעשה ונשמע, והוא תשובה למה שנאמר בכתוב הזה בעבור ישמע העם, בינה זאת, ואמנם כי גם לרבי יוסי נכונים כל הדברים הנזכרים ולא נאריך בזה. ועל כן,