Chasidut על שמות 28:26

ולא יזח החשן מעל האפוד (שמות כח כו). הנה הרמב"ם בספר המצות בלא תעשין (מצות לא תעשה פ"ז) כתב וז"ל: הזהרנו מהסיר החושן מעל האפוד, אבל יהיה החושן דבק בו. ובסוף מכות (כ"ג ע"א) אמרו עם זכרון מחוייבי מלקות, והא איכא מזיח החושן, הנה כבר נתבאר שהמזיח לוקה, עכ"ל. והנה קשה לי למה לו להוכיח ממסכת מכות משקליא וטריא מהא דמקשה והא איכא מזיח עיין שם דף (כ"ג) [כ"ב] ע"א, והלא הדין מפורש במסכתא יומא (דף (ע"ז) [ע"ב] ע"א). ונ"ל משום דשם ביומא איתא מתקיף לה ר' אחא בר יעקב וכו', והוה אמינא דלית הלכתא כרבי אלעזר, רק כר' אחא בר יעקב דאתקף עליה, ואף על גב דמשני מי כתיב שלא יזח, הוה אמינא אנן אשינוי ניקום ונסמוך, דמכל מקום פשוטו של מקרא הוא לנתינת טעם כמו שפירש רש"י בנימוקי החומש פרשה זו אצל ולא יקרע הנאמר במעיל (שמות כח לב, ד"ה לא), וכן מבואר גם כן בדברי הרמב"ם בפ"ט מהלכות כלי המקדש הלכה יו"ד, שהוא נתינת טעם גם כן, ועיין בשורש החמישי של רבינו הרמב"ם בספר המצות, ועיין מ"ש הרמב"ן ז"ל שם באות ד', ומהר"י דיליאן ז"ל שם, לכך מביא מהא דמסכתא מכות דמהא דמקשה סתמא דגמרא כן, שמע מינה דהלכה כותיה דרבי אלעזר, וכן למד מפי השמועה, עכ"ל.