Chasidut על שמות 28:34

ובא"א עפימ"ש (ב"ב צח.) האי מאן דיהיר אפילו אאינשי ביתיה לא מיקבל ופירש"י אינשי ביתו אשתו, וי"ל טעם הדבר דבין איש לאשתו יש השראת שכינה השם הידוע, וכל המתגאה דוחק רגלי השכינה וע"כ אין לו שלום בית ויש קול דברים מצה ומריבה ביניהם, וזש"ה כי תבנה בית חדש ביתו זו אשתו אז ועשית מעקה לגגך כנ"ל שלא יתגאה דאל"כ לא תשים דמים בביתך לשון דומיה שתהיה צעקה ומריבה ומחלוקת, וע"כ אדה"ר בתחלה קרא אותה אדם שהיו באחדות גמור קודם הנסירה, ואח"כ כשנפרדה ממנו קראה אשה שעדיין השם שרוי ביניהם, ואח"כ ע"י החטא לא היה שלום בית קראה חוה לשון דבור כמו יחוה דעת וכמ"ש במדרש זאת הפעם כד"א פעמון זהב כו' שעתידה ליילל כו', ובפרט בזיווג שני שאחז"ל (סוטה ב.) שהוא לפי מעשיו, והיינו משם דבזיוג ראשון א"א להיות לפי מעשיו דקודם יצירת הולד אין ידוע מה יהיה דצדיק ורשע לא קאמר (נדה טז:), אבל בז"ש מזווגין לו לפי מעשיו וע"כ צריך לתקן כל מעשיו לש"ש כדי שיהיה זיווגו עולה יפה.