Chasidut על שמות 37:22

עוד יתבאר (ישעיה מ א) נחמו נחמו עמי יאמר אלקיכם, (ישעיה מ ב) דברו על לב ירושלים וגו'. על פי מה שפירשתי בפרשת פקודי (שמות לז כב) על הפסוק ובצלאל וכו' עשה את כל אשר צוה ה' את משה, שהסכימה דעתו לדעת המקום אף מה שלא אמר לו רבו, שהרי אמר לו שיעשה הכלים והארון והמזבחות, ואחר כך המשכן, אמר לו הכלים אשר אני עושה היכן אכניסם, אמר לו משה בצל אל היית וידעת (ברכות נ"ה ע"א). ואמרתי על פי אגודת אזוב בריש מגילת איכה, שכתב בשם הזוהר (ח"ב ק"ח ע"ב) שכל זמן שלא עבר רוח הטומאה מן הארץ, אקדים דלבר. ואחר שיעבור רוח הטומאה, יקדים מוחא דלגו. והנה כתב עוד שם דהעיר, ואחר כך רבתי עם (איכה אא), היינו דאקדים דלבר, עד כאן דבריו עיין שם. ועל פי זה מבואר, דידוע דהצל אינו דבר עצמותו, רק המשתלשל ממנו. והנה משה שהיה דבוק בעצמותו, ושם אין שטן ואין פגע רע והוי בעיניו כמו לעתיד, אמר שיעשה הכלים תחלה. אבל בצלאל היה בצל, לכך ידע שעדיין לא נתקן והבן, והקב"ה ידע מה בחשוכא אף שעמיה (דניאל ב' כ"ב) שרא נהורא, והבן זה כי נכון הוא בס"ד. ולכך לעתיד דברו על לב ירושלים וקראו אליה כי מלאה צבאה, דהיינו מוחא דלגא כי היכל ה' המה (ירמיה ז ד) והבן, ואמר הטעם דיקדים אז מוחא דלגו, כי נרצה עונה, כמו שפירש הרד"ק נשלמה עונה, כמו אז תרצת הארץ את שבתותיה (ויקרא כו לד), ולא יהיה עוד למזכיר עון (יחזקאל כט טז), כי לא יחטא עוד כי יעבור רוח הטומאה מן הארץ, ולא יהיה עוד אבן נגף וצור מכשול בעולם. והנה בשורת יציאות מצרים היה נחמה, אף כי לא הובטחו שלא יהיה עוד בגלות, וכן כשפקדם בבבל. ואם כן בשורת גאולה העתידה הוא נחמה כפולה, א' שיגאלם, ב' שלא יוסיף להגלותם. והנה כתיב (איכה ד' כב) תם עונך בת ציון ולא יוסיף להגלותך, אלמא דהטעם דלא יוסיף להגלותך, משום דתם עונך. ועל פי זה יתבאר נחמו נחמו עמי, ר"ל נחמה כפולה כנ"ל, ובמה, מפרש יאמר אלקיכם לעתיד דברו על לב ירושלים וקראו אליה כשתהיה על מכונה, כי מלאה כבר צבאה היינו מוחא דלגו, ואם כן התחיל מבפנים, והוא סימן שלא יוסיף להגלותה, והיינו הנחמה כפולה. והטעם שלא יוסיף להגלותה, הוא כי נרצה עונה שנשלם עונה כנ"ל, ואמר ראיה לזה הסימן המבואר בזוהר כי לקחה מיד ה' כפלים בכל חטאתיה, היינו עונש אחד קודם בואו בעת הודעתו, והשניה בעת בואו, וקשה הלא לרעה יש חזרה (ברכות ז' ע"ב), ואם כן אין עונש בהודעתו כי לא יצטערו, אלא ודאי דעל ידי סימן הנ"ל יהיה צער, והבן.