Chasidut על שמות 7:25

וימלא שבעת ימים וכו' (שמות ז כה). כשתמלא שבעה פעמים יום, דהיינו כזה יו"ד ו"ו מ"ם, בגימטריא כתרא דנוקבא. והנה על פי פשוטו יש לדקדק שהצווי בהתראה לפרעה אמר משה הנה אנכי מכה במטה אשר בידי (שמות ז יז), משמע שהוא יהיה המכה במטה שלו ודוקא בהכאה, אחר כך נאמר בצווי מהש"י אמר אל אהרן קח מטך (שמות ז יט), משמע שאהרן יקח מטהו לא מטה משה. ונטה ידך על מימי וכו, ולא נאמר שיכה, ואחר כך בעשיה ויעשו כן משה ואהרן (שמות ז כ), הנה נראה שגם משה עשה איזה דבר, ומה עשה. ואחר כך וירם במטה לשון יחיד, וגם כן לא נאמר וירם המטה, רק במטה. ויך את המים, ולא נצטוה רק לנטות. והנראה דמקודם שהכה רק בהתראת אמר הכאה שכך צוהו הש"י להכות, ואמר שהוא בעצמו יכה היינו להיות אהרן שלוחו, וגם בנותנו לו מטהו הוה שלוחו של אדם כמותו, ובצווי להיות שהיאר הגין על משה לא היה רשאי להכות בעצמו כמו שאמרו רז"ל (שמו"ר פ"ט י'). והנה אמר לו השי"ת שיאמר לאהרן קח מטך, רצ"ל הש"י צוהו להיות שהגין היאור בעדו, גם כן לא יכונה שוב המטה למטהו, רק יזכה בו אהרן ויקנהו בהקנאה בהרמת יד ויכונה למטהו בהגבהה. וז"ש קח באופן שיהיה מטך, שתכוין לקנותו בהגבהה ומשה יכוין להקנות, ונטה ידך. (ובזה ידוקדק נמי שבהתראה אמר על המים אשר ביאור וכן בעשיה, ובצווי בכאן פרט הפרטים ולא הזכיר היאר. כי הקפיד הש"י שלא הזכיר משה שם היאר, הכל כדי שלא יהיה כפוי טובה), וגם כן שלא יזכיר משה במו פיו ההכאה הקפיד הש"י. ובעשיה נאמר שפיר ויעשו כן משה ואהרן, משה עשה גם כן עשיה שהקנה ומסר המטה לאהרן, ואהרן קנהו בדרכי הקנאה. וז"ש וירם במטה, היינו שהגביהו להקנותו, על כן אמר במטה רצ"ל לזכות במטה, ויך את המים וכו', כי אהרן שמע הציווי בהתראה שמן הצורך להכות, רק בעת הצווי לאהרן אמר הש"י שיעלים משה זה בכדי שלא יהיה כפוי טובה, ומשמיענו זאת התורה איך הש"י מקפיד מאוד שלא יהיה האדם כפוי טובה, זה מה שנ"ל: