תנ"ך ופרשנות
תנ"ך ופרשנות

Chasidut על תהילים 12:4

מראה יחזקאל על התורה

הוא שאמר דוד המלך ע"ה (תהלים נא יז) ה' שפתי תפתח כו', דהנה איתא בספרים שסיבת אריכות הגלות הוא בעבור שמקלקלין הדבור בדברים בטלים וכדומה, ונ"ל ביאור הדבר וגם להבין מ"ש דוד (תהלים יב ד) יכרת ה' כל שפתי חלקות כו', דקשה מי הרשהו לענוש ולקלל את הבעל לשה"ר בכרת, אמנם הענין הוא כמו שאמרנו לעיל שבכל תנועה ודבור קל שישראל עושין נעשה רושם למעלה כי יעקב חבל נחלתו וכל אדם מקושר ודבוק בבוראו כי קוב"ה וישראל חד, אמנם כשעובר עבירה גדולה נפסק החבל וזהו ענין כרת.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

כתונת פסים

ובזה יובן ויאמר בועז לנערו הנצב על הקוצרים וכו'. דקשה, פתח בקוצרים שנאמר ויאמר לקוצרים וגו', וסיים בנער הנצב על הקוצרים וכו'. ונ"ל, דתואר בועז הוא יסוד לצדיק המייחד א"ח עם ד', כמ"ש בזוהר כי תצא דף ר"פ עמוד ב' וזה לשונו: ויחודא דא"ח עם ד' בצדיק, והא איהו בגין דאתתקף על יצרו, והאי איהו בועז ב"ו ע"ז תקיף ביצרו וכו', יעו"ש. ונער הנצב על הקוצרים הוא חנוך מטטרון דאיקרי נער כמ"ש (משלי כב, ו) חנוך לנער וגו', והוא נצב על הקוצרים, מחצדי חקלא, לשומרם ממלחמת הקליפות, ובראשם עמלק וס"מ, כמ"ש ביעקב (בראשית כח, יב) והנה סולם מוצב וגו' וה' נצב עליו ופירשו חז"ל (רש"י) לשמרו וכו'. והנה כך נער הנ"ל ניצב על הקוצרים לשמרו, שלא יקטרג עליהם ס"מ ועמלק, שקליפת עמלק היא קליפות אגוז שמפריד בין אותיות השם*הגה"ה והנה שמעתי, יכרת ה' כל שפתי חלקות וגו' (תהלים יב, ד), כי על ידי שפתי חלקו גורם חס וחלילה פירוד בין אותיות השם וכו'. ולפי הנ"ל מובן, כי על ידי שפתי חלקות ח"ו גורם לעורר הקליפה המחלק אותיות השם שהיא בקליפת עמלק, רחמנא ליצלן אמן נצח סלה ועד., והיצר הרע הוא ס"מ הגורם מחלוקת ופירוד לבבות בני אדם למטה, כמ"ש בש"ס (גיטין נב ע"א; חולין קה ע"ב) רבי מאיר עשה שלם, שמע קלא של יצר הרע ווי דאפקי' רבי מאיר מהאי ביתא וכו'. ולכך מלחמת עמלק עם ישראל בראשונה הי' שחתך הזכרות, שגורם זכירה ושלום, המיחד בין איש ואשה, הגורם יחוד למעלה א"ח עם ד' כנודע. וזהו שחתך המילה וזרק כלפי מעלה כביכול, והבן.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

כתונת פסים

וי"ל דכתב הרמב"ם בפרק ז' הלכות דעות (הלכה א) וזה לשונו: המרגל בחברו עובר בלא תעשה, שנאמר (ויקרא יט, טז) לא תלך רכיל בעמך וכו', והוא עון גדול, וגורם להרוג נפשות מישראל כמו בדואג האדומי, איזהו רכיל וכו'. יש עון גדול מזה עד מאוד, והוא לשון הרע, המספר בגנות של חבירו וכו'. אבל בעל לשון הרע שיושב ואומר כך עשה פלוני וכו', עליו נאמר (תהלים יב, ד) יכרת ה' כל שפתי וכו', עד כאן.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

כתונת פסים

אך להבין פלוגתא דהרמב"ם והראב"ד, נ"ל שהוא נמשך מזה דפליגי תנאי בש"ס דערכין פרק ג' (טו:) אמר רבי חנינא מה תקנתן של מספרי לשון הרע, אם תלמיד חכם יעסוק בתורה, שנאמר (משלי טו, ד) מרפא לשון עץ חיים, ואם עם הארץ ישפיל דעתו. רבי אבא בר חנינא אמר סיפר אין לו תקנה, שכבר כרתו דוד, שנאמר (תהלים יב, ד) יכרת ה' וגו', אלא מה תקנתי' שלא יבוא לידי לשון הרע, אם תלמיד חכם הוא יעסוק בתורה וכו'. ויש להקשות, דפתח מה תקנתי' של מספרי לשון הרע, ומסיים ישפיל דעתו, שהיא תקנה לגסי הרוח. הגם דקושיא זו כבר הרגיש מהרש"א וביאר, וזה לשונו: דודאי אלו ב' עבירות גבה רוח ולשון הרע שותפין הן*הגה"ה וי"ל שזה ענין ב' מרגלים ששלח יהושע 'חרש לאמור' (יהושע ב, א), כי השותפין אלו, הגאוה נקרא חרש, כחרס הנשבר שאין לו תקנה, כך גסי הרוח כיון שמת אין עפרו ננער, כדיליף פרק קמא דסוטה (ה.) שנאמר הקיצו ורננו שוכני עפר (ישעיה כו, יט) וכו', יעוין שם, ובעל לשון הרע נקרא לאמור., שכללן הכתוב (תהלים קא, ה) מלשני בסתר רעהו אותו אצמית גבה עינים וכו', כי הגאוה גורם שמדבר לשון הרע על חברו, אם כן קושיא זו מבואר יותר.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

כתונת פסים

ונראה לי דקושיא חדא יתורץ באידך, דאיכא פלוגתא דתנאי בש"ס פרק ג' דעירוכין (ערכין טו:), אמר רב חמא בר חנינא, מאי תקנתא של מספרי לשון הרע, אם תלמיד חכם יעסוק בתורה, שנאמר (משלי טו, ד) מרפא לשון עץ חיים וכו'. רב אחא בר (חנניא) [חנינא] אומר סיפר אין לו תקנה, שכבר כרתו דוד, שנאמר (תהלים יב, ד) יכרת ה' וגו', אלא מאי תקנתו שלא יבוא לידי לשון הרע וכו'. ויש להבין במאי פליגי. ועוד, איך סבירא לי' לרב אחא סיפר אין לו תקנה רק שלא יבוא לידי לשון הרע, והא מפסוק מרפא לשון וגו' משמע שיש רפואה אחר שיש חולי, דכבר סיפר ובא הנגע, ויש רפואה על ידי התורה.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
פסוק קודםפרק מלאפסוק הבא