חסידות על תהילים ט:יח

לך אל פרעה וכו' הנה יוצא המימ"ה (שמות ז טו). כתב האר"י ז"ל בסוד הכתוב (שמות יא ח) וירדו כל עבדיך אל"ה אל"י. שפרעה פגם באותיות מ"י דאלקים, ונשארו אתוון אל"ה. ופעם פגם באתוון מ"ה, ונשארו אל"י. וז"ש אחר כך וירדו כל עבדיך אל"ה אל"י, עיין שם. בזה יש לפרש הנה יוצא המימ"ה, יוצא חוץ לשיטה באתוון מ"י מ"ה, ובזה ידוקדק הב' ההין תחלה וסוף. ועל פי פשוטו המימ"ה, על דרך שאמרו רז"ל (ב"ר פס"ח ח') ישובו רשעים לשאולה (תהלים ט יח), לאמבטי התחתונה שבשאול, דזה יורה ב' הפעולות הלמ"ד והה"א. ככה בכאן ב' ההין יורה לאמצעות ותוכיות המי"ם, שהיה יוצא לשם לפנות בתוך עומק המים שלא ירגישו, כי עשה את עצמו אלקי באומרו שאינו צריך לנקביו כמו שאמרו רז"ל (שמו"ר פ"ט ח'):