חסידות על תהילים לח:ד

והתודו את עונם וגו' במעלם אשר מעלו בי וגו' (ויקרא כו מ), אף אני אלך עמם וגו' (ויקרא כו מא). והקשו וכי זו היא שכר התשובה. ולי נראה כפשוטו כי יש ווידוי מסלקת החטאים, כמו שאמר נתן לדוד גם ה' העביר חטאתך וגו' (שמואל ב' יב יג), כשאמר דוד חטאתי, ויש ווידוי נחשב בין החטאים, וכמו שאנו אומרים על חטא שחטאנו לפניך בווידוי פה. והיינו והתודו וגו' במעלם, ר"ל שיתודו ווידוי שיהיה נחשב בין החטאים דהיינו ווידוי פה, אף אני וגו' כי הוא בא מתוקף קושית הלב, על כן מדה כנגד מדה אלך עמהם בקרי וקושיות, והבן כי ראוי להיות הווידוי בשבירת לב, וראוי להיות הצעקה מכאב לב על החטא עצמו, יותר מהצעקה על הצער והיגון, כמו שביארתי על הפסוק (פרשת וילך, דברים לא יז) ואמר ביום ההוא על כי אין אלקי בקרבי וגו', וכמו שאמר (ירמיה יב יד) הוי על כל שכני הרעים את אשר הקראים מודיעים וכו', וכמו שפירש בבינה לעיתים בפסוק (איכה א כ) ראה ה' כי צר לי וגו', עיין שם. ועל פי זה נ"ל לפרש (תהלים לח ד) אין מתום בבשרי דייקא מפני זעמך, והיינו מבחוץ כי הוא רק בשר האדם ולא האדם עצמו, אבל האדם עצמו אדרבה מתרפא בזה, אבל אין שלום בעצמי, ר"ל בעצמותי דהיינו עצמות האדם מפני חטאתי, ונמצא החטא יותר רע ומר מן העונש, על כן צריך להיות הווידוי מעומק הלב, והבן.

וְיֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי שָׁלוֹם: יֵשׁ שָׁלוֹם בַּעֲצָמָיו, כִּי תְּחִלָּה צָרִיךְ אָדָם לִרְאוֹת שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם בַּעֲצָמָיו, כִּי לִפְעָמִים אֵין שָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים לח): אֵין שָׁלוֹם בַּעֲצָמַי מִפְּנֵי חַטָּאתִי; וְעַל־יְדֵי הַיִּרְאָה, זוֹכֶה לְשָׁלוֹם בַּעֲצָמָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (יתרו דף עט.): בְּאַתְרָא דְּאִית דְּחִילָא, תַּמָּן תִּשְׁתַּכַּח שְׁלִמְתָּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם לד): כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו.

כי יהיה ריב בין אנשים כו'. ע"פ המוסר, לאדם אשר אינו במזג השוה, רק לפעמים יצרו מתגבר עליו כענין ריב, ואין שלום בעצמיו ע"ד שאמר דוד המלך ע"ה "אין שלום בעצמי כו'", "ונגשו אל המשפט", ר"ל אל הצדיק שהוא שופט אמיתי, "ושפטום" באופן "והצדיקו את הצדיק" פירוש שהצדקות יעלה וינשא למעלה, "והרשיעו את הרשע" פירוש שהרשעות שעשה ירשיע מאד להוכיח אותו בפניו את רשעתו ויגדיל בעיניו מאוד את הרשעות, וזה שאמרו חז"ל "והצדיקו את הצדיק דמעיקרא", ר"ל הצדקות שעשה מתחילה יצדיק, "והיה אם בין הכות הרשע" פירוש "בין" לשון בינה, ר"ל כאשר יזכה הצדיק לבוא למדריגת בינה ששם היא עיקר התשובה, "הכות הרשע" פירוש אזי יכה ויכתת את הרשעות, "והפילו השופט" פירוש שיפיל את הרשעות שלא תשוב אליו עוד, "והכהו לפניו" פירוש שהצדיק יכתת בפניו את הרשעות, "כדי רשעתו במספר" פירוש ע"י שהצדיק יספר בפניו עבירות כאלו כפי רשעתו שעשה, ויגנה בפניו המעשה התעתועים, עי"ז יכתת את רשעתו שלא תשוב אליו עוד ויבוא לידי תשובה שלימה, "ארבעים יכנו" פירוש הכתוב מלמדו להצדיק ברצותו להחזירו בתשובה שלימה, אז יחזיק עצמו לצדיק גמור, ולזה רמז ארבעים, עין יפה א' מארבעים, אע"פ שצריך אדם להחזיק עצמו לבינוני תמיד, אבל בשעה זו צריך להחזיק עצמו לצדיק גמור כדי שלא יוסיף על רשעתו עוד יותר, וזהו "פן יוסיף להכותו על אלה מכה רבה", פירוש שתוסיף עליו יותר מכות רבות ועונשים אם לא יכתת את רשעתו לגמרי שלא יעשה כזאת עוד, "ונקלה אחיך לעיניך" ר"ל ותגרום לעצמך לצאת מן הג"ע לראות את יסורי אחיך איך הוא קלוי באש של גיהנם, לכן תראה לכתת את רשעתו לגמרי, שלא ישוב אל רשעתו וישוב בתשובה שלימה ויזכה לנועם עליון. וק"ל.