צָמְאָ֬ה נַפְשִׁ֨י ׀ לֵאלֹהִים֮ לְאֵ֪ל חָ֥י מָתַ֥י אָב֑וֹא וְ֝אֵרָאֶ֗ה פְּנֵ֣י אֱלֹהִֽים׃
ליקוטי מוהר"ן
וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקִים. כִּי יֵשׁ בְּחִינַת (שם מב): צָמְאָה נַפְשִׁי, דְּהַיְנוּ כְּמוֹ מִי שֶׁהוּא צָמֵא מְאֹד, שֶׁשּׁוֹתֶה אֲפִלּוּ מַיִם הָרָעִים. כְּמוֹ כֵן גַּם בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁהֵם תָּמִיד בִּבְחִינַת צִמָּאוֹן, וְלוֹמְדִים וְעוֹבְדִים עֲבוֹדָתוֹ תָּמִיד. וְהֵם תָּמִיד בִּבְחִינַת צִמָּאוֹן, כִּי נַפְשׁוֹ שׁוֹקֶקֶת תָּמִיד לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַךְ שֶׁהוּא בְּלֹא זְמַן וָשֵׂכֶל. כִּי לִפְעָמִים בִּטּוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה הִיא קִיּוּמָהּ (מנחות צט), כְּמָה שֶׁכָּתוּב (תהילים קי״ט:קכ״ו): עֵת לַעֲשׂוֹת לַה' הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ. וְזֶהוּ מַעֲלַת הִתְדַּבְּקוּת בְּצַדִּיקִים, כִּי הֵם עוֹשִׂים גְּבוּל וּזְמַן, לְבַל יִהְיֶה בִּבְחִינַת צִמָּאוֹן:
אגרא דכלה
"כי על כן ראיתי פניך כראות פני "אלקים (בראשית לג י). ב' במסורה. דין. ואידך מתי אבא ואראה "פני אלקים (תהלים מב ג). יש לרמז דהנה קשה הדבר על יעקב אבינו לומר מפיו דבר כזה לעשו הרשע שחשוב בעיניו ראיית פניו כראות וכו'. אבל הנרצה הוא שביקש ממנו שיקח את המנחה, והנה הוא כיון במנחתו זאת ענין שיצוה י"י לישראל השעיר לעזאזל ביום הכיפורים, על כן שלח לו תק"פ בהמות מנין "שעיר. וז"ש לו ולקחת מנחתי מידי כי על כן ראיתי פניך כראות פני אלקים, רצ"ל בעבור המנחה הזאת אזכה לראות פניך כראות (כף הזמן), רצ"ל בעת אשר אראה פני אלקים ביום הנבחר לבא לקודש הקדשים, אז אראה גם את פניך ליתן לך מנחה ותתהפך לעבד לי. וזה שרמזה המסורה שהוא הנרצה על בית המקדש, ז"ש מתי אבא ואראה פני אלקים, דקאי על בית המקדש: