חסידות על תהילים מב:ד

הָֽיְתָה־לִּ֬י דִמְעָתִ֣י לֶ֭חֶם יוֹמָ֣ם וָלָ֑יְלָה בֶּאֱמֹ֥ר אֵלַ֥י כָּל־הַ֝יּ֗וֹם אַיֵּ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃

כתר שם טוב

מהבעש"ט זלה"ה שיוכיח מצד אהבה כמ"ש אשר יאהב ה' יוכיח (משלי ג, יב) וכיוצא. אבל הרוצה להתגדל ח"ו עי"ז או להנאת ממון שאינו לש"ש ולזה מעורר בקול בכי כמ"ש (תהלים מב, ד) היתה לי דמעתי לחם ושמ"מ שגורם עי"ז מדנים בין ישראל לאביהם שבשמים. כי הלא יש ג' בחינות זהב וכסף ונחושת והנה נחושת הם נחשים שרפים מוכיחים המעררים ח"ו דין נמצא הם נחשת לשון נחש ויש בחי' כסף של רחמים והוא ע"פ משל:
שאל רבBookmarkShareCopy

בעל שם טוב

הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא. תלמידי חכמים ראשים מוכיחים את העם בשער בת רבים, צריך ליזהר בתוכחת מוסר שיאהב אותם, ומצד אהבה מוכיחם, כמו אב האוהב את בנו שחרו מוסר, וכמו שכתוב (משלי ג׳:י״ב) כי את אשר יאהב ה' יוכיח, וכיוצא בזה, אבל אלו שרוצין להתגדל ח"ו על ידי זה, וכיוצא בזה, כגון להנאת ממון וכיוצא בזה, שאינו לשם שמים, ומעורר בקול, וכמו ששמעתי פירוש הכתוב (תהילים מ״ב:ד׳) היתה לי דמעתי לחם, ושמעתי ממורי שח"ו על ידי זה וכו' וח"ו גורם מדנים בין ישראל לאביהם שבשמים, וכמו שזכרתי בביאור (בפ' חקת) וידבר העם באלהים ובמשה כו' וישלח ה' בעם את הנחשים השרפים, שהם שני מיני מוכיחים, והוא על פי משל ששמעתי ממורי ששלח המלך בנו יחידו מעל פניו, ושלח את שני עבדיו, וחזר אחד והלשין הבן אל אביו וכו', והשני אמר גם כן כדברים האלה, רק שדיבר מצד שהיה צר לו בצער המלך ובנו, שנשלח מעל פניו זמן רב, עד שנשכח ממנו נימוסי המלכות, וכל מכבדיו הזילוהו, ואז נתמלא המלך רחמים וכו', כך יש מוכיח בשער שמדבר בגנות ישראל, וח"ו גורם על ידי זה [קטרוג, כן הוא בכתר שם טוב די"ב ע"ב] נחש הקדמוני וכו', וזהו שאמר וישלח ה' בעם את הנחשים השרפים, ששורפים בארס שבפיהם וכו' יעו"ש, ואם כן פיו ולבו אינן שוין, שמכוון להנאתו ואומר בפיו שעושה למען כבודו יתברך שמו, וח"ו גורם רעה כאמור, שנית שמלבין פני חבירו ולא את עצמו, שנאמר ולא תשא עליו חטא שהוציא עצמו מהכלל, ובאמת שצריך לכלול את עצמו עמהן וכמו שכתבתי הוכח לעצמך כשתוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא וכו':
(תוי"י פ' קדושים דק"ג ע"ד ודק"ד ע"א).
שאל רבBookmarkShareCopy

תולדות יעקב יוסף

ובזה נבאר פסוקי פ' נשא וידבר ה' אל משה נשא את ראש בני גרשון גם הם למשפחותם לבית אבותם וגו'. וכבר זכרנו ביאור זה במ"א. ויש להבין איך שייך זה בכל אדם ובכל זמן ונראה לי דזכרנו בפ' נצבים נצים נצבים זהו דתן ואבירם שהם החומר והצורה שהם ב' הפכים כי בעולם הזה הצורה היא כגר בארץ נכרי' ונק' גרשון מטעם זה. ובעולם הבא בהיפך וכאשר הוא בפרט אדם א' כן יש בכלל ישראל חומר וצורה המוני עם נק' אנשי חומר והת"ח נק' אנשי הצורה ויש זמן שגובר החומר ויש זמן שגובר הצורה ובזה יובן וידבר ה' אל משה נשא את ראש בני גרשון שהוא כלל ישראל כמ"ש רש"י בפ' חוקת וכו' וכאלו הזהיר לישראל על נשיאת ראש של בני גרשון שתתן נשיאת ראש להצדיקים אנשי הצורה שהם כגרים בעה"ז ונק' בני גרשון ובזה תגרם שגם הם כללות אומה ישראל הנק' ראש נגד האומות עע"ז שיגברו ישראל ויהיו למעלה ע"י שיחשקו שיהיו למשפחתם לבית אבותם שהת"ח נק' אבות שיסתכלו ויחשקו לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי אברהם יצחק ויעקב כמ"ש חז"ל בזה שזה תכלית האדם וכו' ואפשר שזהו מה שאמרו חז"ל להיות לך לאלהים לזרעיך אחריך מי שזרעו נמשך אחריו ר"ל שמסתכל שיגיע למדריג' אבותיו הקדושי' שהם לפניו והוא אחריו כאמור והבן שהתכלית להוסיף שלימות מידי יום ביום ויצפה למדריגה היותר למעלה וז"ש בש"ס מאן דלא יוסיף וכו'. ואפשר שזהו פלוגתא ב"ש וב"ה במסכת ביצה אמרו עליו על שמאי הזקן שכל ימיו הי' אוכל לכבוד שבת אבל הלל מדה אחרת הי' בו שכל מעשיו היו לש"ש שנא' ברוך ה' יום יום.
שאל רבBookmarkShareCopy

תולדות יעקב יוסף

זמין למנויי פרימיום בלבד