חסידות על תהילים מט:יא

ובזה יבוארו פסוקי פרשתן, כי להיות שהמלך חסר לו הרבה ממצות התורה, כי לא דן כו', אם כן מי הוא זה מישראל אשר ירצה למלוך, כי יהיה מוכרח להתגלגל לשלימות נשמתו בתרי"ג מצות ויאבד הגוף הראשון כמש"ה (תהילים מט, יא) כסיל ובער יאבדו ועזבו לאחרים חילם, ולכן סלקא דעתך אמינא שימליכו עליהם איש נכרי, לזה אמר מקרב אחיך תשים עליך מלך לא תוכל כו', וכי תימא מי הוא זה יתרצה למלוך, ויוכרח להתגלגל להשלים נפשו. לזה אמר הנני נותן לו תקנה שישלים נפשו בכל התרי"ג בלי גלגול, ומהו התקנה והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את משנה התורה כו' למען ילמד ליראה את ה' אלהיו ולשמור את כל דברי התורה, 'כל' דייקא, ר"ל שעי"ז ילמוד ויתבונן תקנה שיקיים את כל התורה וכל התרי"ג אף על פי שהוא מלך.

והנה איתא בזוהר הקדוש (זהר ח"א קמ"א.) ששאלו לרשב"י נשמות המגולגלות עבור שלא השלימו חוקם ומתגלגלים כמה פעמים אותן גופים ראשונים מה יהיה בהם לתחיית המתים. והנה יש דיעה שניצוצי הנשמה מתחלקים לכל הגופים הללו וכולם עומדים בתחית המתים, אבל האמת דגוף אחרון לבד שהשלים חוקו הוא עומד לתחית המתים וגופים הראשונים נאבדו, וכל מצות שעשו גופים הראשונים יורש זה הגוף האחרון. והקדמונים הנביאים ובעלי רוח הקודש בראותם זה, תסמר שערותם מגודל הרחמנות על גופים הראשונים שהמה נאבדים לגמרי אך יש תקנה לזה כמ"ש אח"כ, ועז"א הכתוב (תהילים מט, יא) כסיל ובער יאבדו ועזבו לאחרים חילם, היינו שכר המצות שעשו גופים הראשונים יורש הגוף האחרון הלזה, וכי האי גוונא כמה פסוקים.