חסידות על תהילים נה:כ

וְעִקָּר הוּא הַמֹּחַ, שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁאָר לְמַטָּה מִמֹּחוֹ, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַנִּיחַ בֵּן אוֹ תַּלְמִיד, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב"ב קטז) עַל פָּסוּק: אֲשֶׁר אֵין חֲלִיפוֹת לָמוֹ – חַד אָמַר בֵּן, וְחַד אָמַר תַּלְמִיד, כִּי הַתַּלְמִיד הוּא מִמֹּחַ הָרַב, וְכֵן הַבֵּן נִמְשָׁךְ גַם־כֵּן מִמֹּחַ הָאָב. וְרַבִּי יוֹחָנָן סָבַר תַּלְמִיד, כִּי לֹא הָיָה לוֹ בָּנִים. כִּי אֵצֶל הַתַּלְמִיד הַמֹּחַ מֻפְשָׁט מִגַּשְׁמִיּוּת, אֲבָל אֵצֶל הַבֵּן הַמֹּחַ מְלֻבָּשׁ בְּהַטִּפָּה זַרְעִית, אֲבָל גַּם זֶה צְרִיכִים:

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב"ב קטז): אֲשֶׁר אֵין חֲלִיפוֹת לָמוֹ – חַד אָמַר בֵּן, וְחַד אָמַר תַּלְמִיד, כִּי הַתַּלְמִיד מְקַבֵּל דַּעַת הָרַב. גַּם הַבֵּן, בְּוַדַּאי אֵין מַעְלָה כְּשֶׁנִּשְׁאָר בֵּן רָשָׁע, חַס וְשָׁלוֹם, וְהָעִקָּר לְהַשְׁאִיר בֵּן שֶׁיִּהְיֶה בְּחִינַת תַּלְמִיד גַּם־כֵּן, שֶׁיְּקַבֵּל מִמֶּנּוּ שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ.

וְזֶהוּ: אֲשֶׁר אֵין חֲלִיפוֹת לָמוֹ, וְלֹא יָרְאוּ אֱלֹקִים (תהילים נ״ה:כ׳), הַיְנוּ כְּשֶׁאֵין נִשְׁאָר דַּעְתּוֹ אַחֲרָיו עַל־יְדֵי בֵּן אוֹ תַּלְמִיד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חֲלִיפוֹת כַּנַּ"ל, זֶה סִימָן שֶׁלֹּא יָרְאוּ אֱלֹקִים, כִּי עַל־יְדֵי יִרְאָה נִשְׁאָר דַּעְתּוֹ אַחֲרָיו כַּנַּ"ל: