חסידות על תהילים נט:יב

וזש"ה (תהילים נט, יב) אל תהרגם פן ישכחו עמי, פירוש ע"י שיהיו דבקים תמיד יהיה אפשר להם ח"ו שישכחו כנ"ל וא"כ צריכים להם עם ה' ולכך צריך הש"י לעשות עם המלאכים חסד כנ"ל. הניעמו בחילך והורידמו למטה ואז אומרים שירה נקיה מכל סיג. והיינו חטאת פימו, חטאת מלשון יתחטא פירוש שאז נתחטא פיהם ודבר שפתימו מכל סיג וקראם לשון יחיד משום דסטרא דקדושה הוא סוד האחדות, ורוחא דמסאבא שהם שורש הפירוד קרא בלשון רבים, ואמר עליהם וילכדו בגאונם, הס"א נלכדים ע"י גאונם, מהו גאונם מאלה ומכחש יספרו, פירוש ע"י גובה אפם הם רוצים לספר מאלה ומכחש שעושים עם ה' ועי"ז יורדים למטה בחשק גדול.

ומעתה י"ל דהנה משה שינה ממה שנאמר לו נקום נקמת בנ"י והוא אמר להם לתת נקמת ה' במדין, וע"כ פקודי החיל שלא שמעו מאמר ה' שהמלחמה הוא לנקום נקמת ישראל אלא נקמת ה', הי' דעתם שמדין תורה אין לחייב את הנשים, אלא מ"מ יש לחייבם מצד נקמה, שענין נקמה הוא למעלה משורת הדין כי יחם לבבו כנ"ל, אבל אם באנו לחייבם מצד נקמה, שוב יש סברא שיותר יהי' נקמה להחיותם לשפחות מכודנות ביד ישראל שטוב מותם מחיים, וכענין שכתוב תהלים נ"ט י"ב אל תהרגם פן ישכחו עמי הניעמו בחילך והורידמו וכפירש"י שם, כן בנ"ד נשי מדין שהיו אמונים עלי תולע כבתרגום יונתן, ישובו להיות שפחות מכודנות ביד ישראל שנואי נפשם, והנה מד"ת במלחמת ישראל ביתר העמים מקיימים את הטף, וע"כ פקודי החיל נמי קיימו את הטף כד"ת, ואף שכאשר עושין מצד נקמה הוא למעלה משורת הדין, מ"מ הם כאשר קיימו את הנקמה בהנשים שעשאום שפחות מכודנות שוב לא היו צריכין לקיים הנקמה בהטף, מה גם שיש סברא לומר טף מה חטאו: