אַל־תִּ֭שְׁכַּח ק֣וֹל צֹרְרֶ֑יךָ שְׁא֥וֹן קָ֝מֶ֗יךָ עֹלֶ֥ה תָמִֽיד׃
ערבי נחל
מעלה ב', מפאת איכות ההשגה עצמה, כי ידוע שדבר המתמיד תמיד אף אם הוא דבר גדול בהמשך הזמן וההרגל לא יתפעלו הרואים בלבם ממנו, וכמ"ש הקדמונים כי הגרמיים השמימיים בסיבובם אומרים תמיד שירות ותשבחות בניגון ערב ומתוק ומה שאין נשמע לבני אדם דבר הוא לצד התמדת הרגלם בזה תמיד, ולז"א דוד המלך ע"ה (תהילים יט, ב) השמים מספרים כבוד אל כו', רק להיות כי יום ליום יביע אומר ולילה כו', ר"ל לצד שמתמיד תמיד מידי יום ולילה, לכן אין אומר ואין דברים בלי נשמע קולם, ולז"א ג"כ דוד המלך ע"ה (תהילים עד, כג) אל תשכח קול צורריך בל תאמר אין צריך לבקש על זה והלא אין שכחה לפני כסא כבודו, לז"א שאון קמיך עולה תמיד, לזה חש אני שלהיותו דבר מתמיד ולרוב הרגלו אין התפעלות לכן אני מבקש זאת. ולכן כזה יארע גם לעבודה המושגת מצד הטבע, שלהיות הטבע מתמיד אם אמנם האדם בהתחלת חקירתו בזה ונתינתו אל לבו יתלהב לעבודה, מ"מ בהמשך ההרגל שוב לא יתפעל לבבו, משא"כ העבודה שמצד הנפלאות שהוא דבר מתחדש ומנגד לטבע יחם לב האדם בקרבו בראותו ויתלהב לבבו בחשק ודביקות נמרץ. אלו דבריו ז"ל, וע"ש עוד במעלה הג' ואין בו צורך לעניננו.