אָמַ֣רְתִּי לַֽ֭הוֹלְלִים אַל־תָּהֹ֑לּוּ וְ֝לָרְשָׁעִ֗ים אַל־תָּרִ֥ימוּ קָֽרֶן׃
אגרא דכלה
דבר אחר אחרי וכו' (ויקרא טז א). ר' לוי פתח (תהלים עה ה) אמרתי להוללים וכו', הצדיקים לא שמחו בעולמי כו', אלישבע בת עמינדב לא שמחה וכו', הה"ד אחרי מות שני בני אהרן, עכ"ל (ויק"ר פ"כ ב'). גם בפתיחה הזאת בא לתרץ כנ"ל. וזה שמתרץ הדיבור היה אחרי וכו' מופלג, היינו בדורות המופלגים מדור הזה, יהיו לזכרון וישימו לנגד עיניהם מיתת שני בני אהרן בקרבתם לפני י"י, רצ"ל הגם שהיו מקורבים לפני י"י עם כל זה וימותו, הנה ישימו לנגד עיניהם אם הצדיקים לא שמחו בעולמם, האיך ההוללים מבקשים לשמוח: