חסידות על תהילים קי:ז

כי יפלא ממך דבר למשפט וכו' (דברים יז ח). יש לדקדק בפסוק. א', אומרו ממך. ב', פרט בין דם לדם כו', למה פרט כל אלה דייקא, והלא בכל דיני התורה כן הוא. ג', דברי ריבות בשעריך מיותר. ד', וקמת למה לי. ה', הלא התורה נצחיות, וכעת אין לנו מורה צדק במקום אשר יבחר להורותינו הדרך. והנראה דודאי מהראוי לכל בר ישראל שידע כל משפטי התורה הלכה לאמיתה בלי שום ספק, ואם יפול לאדם ספק בהלכות התורה, זה וודאי ברבות חטאו המעוור עיני האדם לבל ראות האמת, והן ג' ראשי עבירות קנאה ותאוה וכבוד, שאמרו ז"ל (אבות פ"ד מכ"א) שמוציאין את האדם שזה כלל העבירות כנודע, והנה כל חלק מאלו הג' יעוור חלק אחד ממשפטי התורה. וז"ש כי יפלא ממך וכו', ר"ל סיבת ההעלם הוא ממך ומאתך שאתה גרמת בחטאך, ואמר בין דם לדם זה בא מסיבת התאווה, על כן נעלם ממנו טהרת האשה מדמה. בין די"ן לדי"ן הוא בין איש לרעהו דיני ממונות, נעלם ממנו בסיבת קנאת איש מרעהו. בין נג"ע לנג"ע שזה העדר הכבוד לאדם שטמא טמא יקרא, זה נעלם ממנו בסיבת רדיפת הכבוד. ואמרו דברי ריבות בשעריך, הוא להיות אותן דברי הריבות הם בשעריך, בשיעור קומה שלך שאינך שלם בדבר. והנה עצה היעוצה בכל דור ודור בנפול לאדם ספק במשפטי התורה, לשוב אליו ית' באמת וטעמא רבא אית ביה למשכילים, להיות האדם בספק הוא בקטנות המוחין והוא בהעדר המוחין דגדלות, ובחינת תשובה היא בחינת אמא הנותן לאדם מוחין כנודע. והנה בהעדר המוחין אין לו זקיפת ראש בשיעור קומה שלימה כנודע, רק כששב בתשובה אז מנחל בדרך ישתה על כן ירים ראש (תהלים קי ז). וז"ש וקמת בשיעור קומה שלימה לקבל מוחין דגדלות, ועלי"ת בעליה ממש אל המקום אש"ר, היינו מקום תשובה עילאה הנקרא אש"ר בינ"ה המאשרינו, שהוא אשר יבחר י"י אלקיך בו, והבן מאד כי סמכתי על המשכיל: