איוב לז:ד מפרשים: רש"י, אבן עזרא, מלבי"ם ומלבי"ם באור המילות

אַחֲרָ֤יו ׀ יִשְׁאַג־ק֗וֹל יַ֭רְעֵם בְּק֣וֹל גְּאוֹנ֑וֹ וְלֹ֥א יְ֝עַקְּבֵ֗ם כִּֽי־יִשָּׁמַ֥ע קוֹלֽוֹ׃

רש"י

אחריו. של אותו אור, ישאג הרעם ומרעים בקול גאונו, והם ברקים ורעמים המביאים את המטר:
שאל רבBookmarkShareCopy

אבן עזרא

ולא יעקבם - המ"ם סימן העבים והעניין לא יאחר מן לעולם עקב.
שאל רבBookmarkShareCopy

מלבי"ם

אחריו, ואחר האור והברק היוצא, ישאג קול הוא קול הרעם שיוצא אחר הברק, ירעם בקול גאונו, כי קול הרעם הולך ומתחזק, ולא יעקבם כי ישמע קולו, כי באמת הרעם יוצא תחלה לפני הברק, רק מפני שהקול מתאחר בדרך עד שבא אל אזן השומע, וחוש העין רואה תחלה, לכן נראה הברק קודם הרעם, אבל אם היה נשמע קולו תיכף בצאתו לא יעקבם, לא היה הקול יוצא מאוחר ובעקבות הברק, כי היה נשמע תיכף לא בעקביו:
שאל רבBookmarkShareCopy

מלבי"ם באור המילות

זמין למנויי פרימיום בלבד

רש"י

ולא יעקבם. המקום:
שאל רבBookmarkShareCopy