גָּֽלְתָ֨ה יְהוּדָ֤ה מֵעֹ֙נִי֙ וּמֵרֹ֣ב עֲבֹדָ֔ה הִ֚יא יָשְׁבָ֣ה בַגּוֹיִ֔ם לֹ֥א מָצְאָ֖ה מָנ֑וֹחַ כָּל־רֹדְפֶ֥יהָ הִשִּׂיג֖וּהָ בֵּ֥ין הַמְּצָרִֽים׃ (ס)
תורה תמימה
גלתה יהודה. א"ר יצחק, אמר הקב"ה לישראל, אלו זכיתם הייתם קוראים בתורה וישבתם לבטח, ועכשיו שלא זכיתם הרי אתם קוראים גלתה יהודה מעונינא)גם עוני גם גלות כתמם באו עליה ואלו זכו היו יושבין על אדמתם, ולבטח, ובשלוה מרב טובה. וע' מש"כ לעיל פסוק א' בדרשה איכה אות ה'. [פתיחתא למ"ר].
פלגי מים
מעוני ומרוב עבודה. הנביא מקונן על יהודה שגלתה והוכפל צרותיה שקודם שגלתה היה לה עוני ורוב עבודה מהכשדים ואח"כ גלתה ממנה: