יָדוֹ֙ פָּ֣רַשׂ צָ֔ר עַ֖ל כָּל־מַחֲמַדֶּ֑יהָ כִּֽי־רָאֲתָ֤ה גוֹיִם֙ בָּ֣אוּ מִקְדָּשָׁ֔הּ אֲשֶׁ֣ר צִוִּ֔יתָה לֹא־יָבֹ֥אוּ בַקָּהָ֖ל לָֽךְ׃ (ס)
תורה תמימה
ידו פרש צר. א"ר יצחק, אמר הקב"ה לישראל, אלו זכיתם הייתם קוראים בתורה (פ׳ תשא) ולא יחמוד איש את ארצךקטו)הכונה דבשעה שהיו ישראל זוכים במעשיהם הטובים אז לא היה שליטה לאויבים אף בא"י שנקראת ארץ חמדה [כי על דבר חמדה שייך לומר לא יחמוד] וכשאין ישראל זוכים במעשיהם הטובים אז יש לאויבים שליטה אף על דבר היותר חמוד מא"י והוא הבהמ"ק בעצמו שנקרא חמדה, וכמ"ש חז"ל על מחמד עיניך זה בהמ"ק וזה אמרו על כל מחמדיה וכל בא לרבות אף על בהמ"ק., עכשיו שלא זכיתם הרי אתם קוראים ידו פרש צר על כל מחמדיהקטו*)עיין מש"כ לעיל בפסוק א' בדרשה איכה אות ה' וצרף לכאן. [פתיחתא למ"ר].
פלגי מים
ידו פרש צר וגו'. מוסב על הבקשה של ראה ה' כי הגדיל אויב וכל כך הגדיל ארב עד כי פרש צר ידו על המקדש והקודש היינו כלי שרת הנקראים מחמדיה: