יָדוֹ֙ פָּ֣רַשׂ צָ֔ר עַ֖ל כָּל־מַחֲמַדֶּ֑יהָ כִּֽי־רָאֲתָ֤ה גוֹיִם֙ בָּ֣אוּ מִקְדָּשָׁ֔הּ אֲשֶׁ֣ר צִוִּ֔יתָה לֹא־יָבֹ֥אוּ בַקָּהָ֖ל לָֽךְ׃ (ס)
משך חכמה
ידו פרש צר על כל מחמדיה. אילו זכיתם הייתם קוראים בתורה לא יחמוד איש את ארצך עכשיו כו' אתם קורין ידו פרש צר על כל מחמדיה, פירוש כי הקנאה הוא רק על החמודות שיש לחבירו אשר גם אצל החומד נחשב זה לחמודות, לא כן דברי תורה הנחמדים מזהב, אצל האומות אינם חמודות ואדרבא לטורח ועמל יחשב אצלם המתיגע בם, ובכ"ז מפני כי המה יודעים אשר אצל ישראל המה חמודות לכן יגזרו על ביטול תורה, וזה שאמר אלמלא זכיתם הייתם קוראים כו' ולא יחמוד איש את ארצך אף הארץ שאצל האומות המה נחמדים יותר מאצלך, ועכשיו אתם קורין ידו פרש צר על כל מחמדיה שרק אצלה המה חמודות, והיינו התורה ומצות.