לְעַוֵּ֤ת אָדָם֙ בְּרִיב֔וֹ אֲדֹנָ֖י לֹ֥א רָאָֽה׃ (ס)
רש"י
לֹא רָאָה. לֹא הֻכְשַׁר בְּעֵינָיו שֶׁיְּעַוְּתוּ בֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה אָדָם בְּרִיבוֹ, כְּמוֹ "מָה רָאִיתָ כִּי עָשִׂיתָ וְגוֹ'":
אלון בכות
לעות אדם בריבו וכו'. היינו דבאמת יש נספה בלא משפט ואדם מת בלא עון והטעם מפני שהוא חושב שהקב"ה אינו משגיח בתחתונים יקרה לו ג"כ מדה כ"מ שגם הוא יספה בלא משפט שהשם יסלק השגחתו ממנו. וז"ש לעות אדם בריבו היינו שנספה בלא משפט הוא הטעם שחשב ה' לא ראה כנ"ל והוא מכ"מ וק"ל: