לְעַוֵּ֤ת אָדָם֙ בְּרִיב֔וֹ אֲדֹנָ֖י לֹ֥א רָאָֽה׃ (ס)
צרור המור
ולפי דעתי כן זה הענין רמוז בנבואת זכריה באומרו ואשוב ואשא עיני וארא והנה מגלה עפה. כי זה רמז על ענין סוטה דכתיב בה וכתב הכהן את האלות. ותמצא בדבריהם ז"ל נמחקה המגלה מערערים אותה וכו'. ולכן אמר בכאן מגלה עפה. לפי שמי שעובר על החרם הוא הולך בארץ עיפתה כמו אופל. ויאמר אלי זאת האלה היוצאת על פני כל הארץ. כי זה רמז על שבועת האלה של הסוטה. כי כל הגונב מזה כמוה לא ינקה. וכל הנשבע מזה כמוה לא ינקה. והגונב עובר על החרם כענין עכן. וזאת האשה גנבה דעת לבעלה. וגנבה זרע ממקום אחר. ואח"כ נשבעה לשקר בשבועת האלה. ולא רצתה להתודות עונה. הוצאתיה נאם ה' צבאות זאת המגלה וזאת האלה. ובאה אל בית הגנב ואל בית הנשבע בשמי לשקר ולנה בתוך ביתו וכלתו את עציו ואת אבניו. כאומרם ז"ל דברים שאין האש מכלה אותם החרם והשבועה מכלה אותם. ואמר ולנה בתוך ביתו. לרמוז שנכנס בתוך גופו של אדם החרם. ורוח הטומאה ורוח עועים. וכלתו את עציו ואת אבניו. שזה רמז על הירך והבטן שהם יסודות הגוף. ואחר כך בא לפרש יותר כל הנזכר ואמר שא נא עיניך וראה מה היוצאת הזאת. ר"ל הנזכרת למעלה כאומרו האלה היוצאת על פני כל הארץ. ויאמר זאת האיפה היוצאת. זה רמז על קרבן הסוטה שהיא איפה שעורים כדכתיב קמח שעורים. והנו רוח סערה ורוח עועים הנמשך מן השעורה כאומרו מן הסערה זאת. בכל הארץ כאומרו ויאמר ה' אל השטן מאין תבא ויאמר משוט בארץ ומהתהלך בה. לעוות אדם בריבו. והנה ככר עופרת נושאת. זה רמז על מה שאמר ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן. כי מעט עפר שמשליכין במי הסוטה הוא חשוב לה כככר עופרת. לכלותה ולחונקה בהדרוקן. וזאת אשה אחת יושבת בתוך האיפה. זאת היא האשה הארורה שזנתה תחת בעלה. ולפרש יותר אמר זאת הרשעה וישלך אותה אל תוך האיפה וישלך את אבן העופרת אל פיה. כמו שכתבתי לחונקה ולהורגה בעפר המשכן שהוא העופרת. כי ראוי שתסכר פיה ותאלם אחר שנשבעה לשקר. ואשא עיני וארא והנה שתי נשים יוצאות ורוח בכנפיהם ולהם כנפים ככנפי החסידה ותשאנה את האיפה בין הארץ ובין השמים. רמז בזה כי זאת האשה השקיתה יחידה נעשתה שתים. הא' האשה הסוטה. והשנית היא אשת זנונים לילית רבתה. שחוזרת לפעמים צורת נשר ולפעמים צורת איש. בלהט החרב המתהפכת. ורוח בכנפיהם הוא רוח עועים. ולהנה כנפים ככנפי החסידה. זה רמז לאשה המנאפת כדכתיב החסידה האנפה. ואמר אנה הנה מוליכות את האיפה ויאמר אלי לבנות בית בארץ שנסר וגו'. כי שמה ננער הזנות והחנופה וגסות הרוח כמוזכר בקידושין. הרי לך מפורש שכל זה רמז על פרשת הסוטה. ואיך עון הסוטה שמעלה שתי מעילות בשם בעוברה השבועה והחרם. ומעלה בבעלה כמו שפירשתי למעלה. וזהו והיתה אם נטמאה ותמעול מעל באישה ובאו בה המים. ואם לא נטמאה האשה ונקתה. לא כמו שאמר לעיל וכל הנשבע מזה כמוה לא ינקה. אלא ונקתה ונזרעה זרע: