קַלִּ֤ים הָיוּ֙ רֹדְפֵ֔ינוּ מִנִּשְׁרֵ֖י שָׁמָ֑יִם עַל־הֶהָרִ֣ים דְּלָקֻ֔נוּ בַּמִּדְבָּ֖ר אָ֥רְבוּ לָֽנוּ׃ (ס)
תורה תמימה
על התרים דלקנו. רבי יעקב דכפר חנין אומר, אלו שהציתו אש בירושלים, ורבנן אמרי, אלו דולקיהם של ישראלנ)ר' יעקב מפרש הלשון דלקונו מענין דליקה ושריפה, ועל ההרים כנוי לירושלים על שם הכתוב ירושלים הרים סביב לה, ור"ל ששרפו גם מקומות ההרים הסובבים את ירושלים כדי שלא יהיה מקום לברוח, ורבנן מפרשי לשון דלקונו מענין רדיפה שהיו רודפים אחריהם, ובקהלת רבה פרשה ה' הלשון אלו רודפיהם של ישראל, וזה מפורש כמש"כ. [שם].
פלגי מים
קלים היה רודפינו. בשביל הצדקה זו שמיהר את הגלות קלים היו רודפינו לרוץ בכדי למהר הגלות:
לחם דמעה
אמר קלים היו וגומר. באות' הרי' שבמדבר ארבו לנו בהם וכמו שארז"ל שעשו האמוריים שם בנחלי ארנון שהיו שם ב' הרים גדולים ועשו האמוריי' שם וארבו להם בהרים ההמה באומרם שישראל הם באים דרך נחל ארנון והם יהיו שם מלמעלה בהרים להרוג את כולם והקדוש ברוך הוא חיבר ב' ההרים יחד ונהרגו כל האמוריים ונעשה תשוע' לישראל בהרים ההמה ואמר כי עתה נהפך להם כי באות' הרים שהיה להם תשוע' לישראל כשהיו במדבר עכשיו רדפו אחריה' והשיגו אותם בהרים ההמה וז"ש על ההרים דלקונו באות' הרים שבמדבר ארבו לנו ולא עלה ביד' אלא אדרבא הם נהרגו שם עתה בהרי' ההם הרגו אותנו.