איכה ה:כא מפרשים: אבן עזרא, תורה תמימה, פלגי מים ומנחת שי

השיבנו – לעיר משכן שמך, ונשוב לעבדך כימי קדם:

השיבנו וגו׳. אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה, רבש"ע, בידך היא, השיבנו, אמר להם, הקב"ה בידכם היא, שנאמר (מלאכי ג׳:ז׳) שובו אלי ואשובה אליכם נאום ה׳, אמרה לפניו, רבש"ע, בידך היא, שנאמר (תהלים פה:ה) שובנו אלהי ישענו, לכך נאמר השיבנו ה׳ אליך ונשובה^מ)ר"ל לפי שמצינו שתשובת ישראל היא בידם וביד הקב"ה, כלומר שצריך סיוע משני הצדדים, וע"ד שאמרו (יומא ל"ט א') הבא לטהר מסייעין אותו, לכך נאמר השיבנו ה' אליך ונשובה, דלכאורה מכיון שאומרים השיבנו הרי הם שבים וסמוכים זה אצל זה ומה זה שוב ונשובה, אלא מפני שצריך סיוע משני הצדדים, ולכן אומרים השיבנו, מצדך, ונשובה, מצדנו. [שם].

כקדם. כימי צאתם ממצרים שהיית אתה המתחיל

הֲשִׁיבֵנוּ ה'. מִפְּנֵי שֶׁמְּסַיֵּם בְּדִבְרֵי תוֹכֵחָה הֻצְרַךְ לִכְפֹּל מִקְרָא שֶׁלְּפָנָיו פַּעַם אַחֶרֶת, וְכֵן יְשַׁעְיָה וּתְרֵי עָשָׂר וְקֹהֶלֶת: