הֲשִׁיבֵ֨נוּ יְהוָ֤ה ׀ אֵלֶ֙יךָ֙ ונשוב [וְֽנָשׁ֔וּבָה] חַדֵּ֥שׁ יָמֵ֖ינוּ כְּקֶֽדֶם׃
פרי צדיק
השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם כי אם מאוס מאסתנו וגו'. להבין מה זה נתינת טעם למעלה. גם להבין איך אמר ירמי' הקינות שהם ברוה"ק כיון שהם מספרי הכתובים והלא כבר דברנו למעלה על הפ' גם נביאי' לא מצאו חזון מה' שאין באופן להיות התגלות הנבואה בעת קינה וחורבן. אמנם י"ל בזה ע"פ מ"ש הרמב"ן ז"ל (בחי' לב"ב י"ב:) על מה שא' בגמ' שם חכם עדיף מנביא שהוא ע"י השגה ברוח הקודש ועי"ז יוכל להשיג במקום שאין הנביא יוכל להשיג ע"פ מחזה הנבואה. ויש לכוין בזה מאמר חז"ל (סוף מכות) בר"ג ור"א ור"י ור' עקיבא שהיו עולין לירושלים וכו' ראו שועל שיצא מבית קה"ק התחילו הן בוכין ור' עקיבא מצחק אמרו לו מפני מה אתה מצחק אמר להם מפני מה אתם בוכים אמרו לו וכו' ולא נבכה אמר להם לכך אני מצחק וכו' עכשיו שנתקיימה נבואתו של אורי' בידוע שנבואתו של זכרי' מתקיימת בלשון הזה אמרו לו עקיבא נחמתנו. ולהבין זאת וכי הם לא ידעו ולא האמינו לכל היעודים אשר המה כתובים על הנחמות שלעתיד לבא עד שהוצרכו לנחמתו של רע"ק. אמנם זה יובן ע"פ דברנו הנ"ל על חכם עדיף מנביא וע"פ מאמרם ז"ל (מד"ת חקת) ע"פ וכל יקר ראתה עינו דברים שלא נגלו למשה נגלה לרע"ק וחבריו. היינו כי רע"ק הי' השורש של חכמת תושבע"פ (כמו דאי' בכתבי האריז"ל) והי' השגתו יותר מהשגת משרע"ה שהי' בבחי' נבואה וראי' ממש כנ"ל. ועי"ז היתה נפשו מרגשת מראיית החורבן דייקא את הנחמות הנבנה על ידה יותר מר"א ור"י. וזה שאמרו לו בלשון הזה עקיבא נחמתנו שדייקא ע"י בחינתו וכוחו הופיע גם בהם כח הנחמה. וזה הענין שמסיים ירמי' הקינות שנאמרו ברוה"ק עם הפ' השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם שיתחדשו הימים כמו בשנים קדמוניות שלא הי' עוד הקלקול. והיינו מפני כי מאוס מאסתנו קצפת עלינו עד מאוד ובטח זהו הסיבה שיתחדש עי"ז ימינו כקדם שיתגלה שלא הי' שום אבל מעולם כענין והפכתי אבלם לששון ונחמתים ושמחתים מיגונם ע"י יגונם דייקא כדברנו הנ"ל: