אסתר ה:יג מפרשים: רש"י, מלבי"ם, רלב"ג ואבן עזרא מהדורא תניינא

אֵינֶנּוּ שֹׁוֶה לִי. אֵינִי חָשׁ לְכָל הַכָּבוֹד אֲשֶׁר לִי:

וכל זה איננו שוה לי, ר"ל שלא יוכל להשוות הגדולה הזאת נגד הבוז שמשיג מן מרדכי, כי בעבור גדולתו זאת חטא מרדכי גדול מאד, ונגד זה בעבור זאת בעצמו אינו יכול להתבזות לשלוח בו יד, וע"ז שאל עצה איך יהרוג את מרדכי ולא יחשב לו לבוז וקלון:

וכל זה איננו שוה לי. רוצה לומר שכל זה הכבוד וזאת הגדולה לא ישוו לי לכעס אשר אני כועס על מרדכי היהודי בראותי שאינו נכנע לתת לי כבוד. או ירצה בזה שכל הכבוד אינו מועיל לי מרוב ההפעלות אשר לי על מרדכי בראותי אותו שאינו נכנע לתת לי כבוד:

בְּכָל עֵת וגו'. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁהָיָה מַרְאֶה לוֹ שְׁטַר שֶׁמָּכַר עַצְמוֹ לְעֶבֶד עַל חֹסֶר מְזוֹנוֹת כְּשֶׁנִּתְמַנּוּ רָאשֵׁי גְיָסוֹת מָרְדְּכַי וְהָמָן בְּמִלְחָמָה אַחַת: