פירוש על אסתר ה:14

השאלות:
מה חכמתם בעצה זאת שיעשה העץ, ולמה יהיה גבוה חמשים אמה, ולמה יבא בבוקר דוקא:

ותאמר לו זרש אשתו. החלה זרש לדבר כי מנהג הנשים לעשות תאותן ואינן רואות את הנולד:

ותאמר לו וכו'. טעם העשות העץ גבוה נ' אמה לא פורש בדברי רז"ל זולתי היות המדה שוה למדת המן ובניו זה תחת זה עם האוירים הראויים לתת בין איש ובין אחיו ועדיין צריך לתת טיב טעם ודעת אל זרש אשתו ולכל אוהביו מה ראו על ככה לצוות על המן יעשו עץ גבוה נ' אמה כי לא על מדת בעלה ובניה כוונה בודאי וגם לא במקרה היה השיעור ההוא ועוד מה ראו אוהביו וזרש אשתו ליעצו יעשה העץ בביתו ובחומותיו. אמנם המה ראו ב' דברים א' כי גדול מרדכי ליהודים י עמוד לו זכותו כאשר קרה לדניאל וחבירו ב' למה שכל מעשיהם היו באצטגנינות גדול כענין הפלת הפור לחדשים ושבועות וימים בכלל הדבר ההוא כי יעלה מרדכי על בית המן כאשר היה כי ותשם אסתר את מרדכי על בית המן ע"כ על הא' התחכמ' לו לצרף נ' כחות הטומאה אשר לעומת נ' שערי הקדושה להתגבר נגד מרדכי אולי יוכלו לו ולכן עשו העץ בלהטיה' כן בחשוב מחשבות על פי כונתיה בעשותו המן להכניעו תחתיהם ולולי ה' היה לו נלכד בשחיתותם ובכלל הדב' הזה מצאנו ראינו טוב טעם אל הליכת המן בעוד לילה לאמר למלך לתלות את מרדכי ולא המתין עד עלת השחר אך להיות מתחזק בכחות טומאתו הלך בעת שליטת שרו יהיה לו עזר כנגדו כמשז"ל כי ע"כ שרו של עשו אמר ליעקב שלחני כי עלה השחר כלומ' כי מעתה לא תהיה תפארתך אם תוכל לי כי עבר זמן שליטתי. ועל הב' יעצוהו לעשות העץ בביתו לנכות במעלת העץ בביתו במעל' הראוי לבא לו בבית ההוא כהיפך החולם שחלם שתולים אותו שהוא הוראת מעלה. ואמרו ובבקר אמור למלך וגו' נתנו טעם אל היות בבקר השכם ואמרו ובא עם המלך אל המשתה שמח כלומר הנה גם אח"כ תוכל עשוהו אך טוב הדבר יהיה בבקר למען בהגיע עת משתה המלך והמלכה לא תפסיד עריבות ושמחת היות קרוא לה עם המלך מדאגה מדבר ראותך את מרדכי היהודי יושב בשער המלך ותלך עצב רק יתלו אותו בבקר ובזה ובא עם המלך אל המשתה שמח ולא בעצבת רוח והורה איך שנאה מקלקלת השורה כי הם אמרו לו יעשו עץ וגומר שהוא על ידי אחרים ונפשו איותה ויעש ע"י עצמו וזה וייטב הדבר לפני המן ויעש העץ שעשאם בעצמו ומה' יצא הדבר שיפול בשחת יפעל: