אסתר ט:כד מפרשים: רש"י, אבן עזרא, מלבי"ם ואבן עזרא מהדורא תניינא

כִּי֩ הָמָ֨ן בֶּֽן־הַמְּדָ֜תָא הָֽאֲגָגִ֗י צֹרֵר֙ כָּל־הַיְּהוּדִ֔ים חָשַׁ֥ב עַל־הַיְּהוּדִ֖ים לְאַבְּדָ֑ם וְהִפִּ֥יל פּוּר֙ ה֣וּא הַגּוֹרָ֔ל לְהֻמָּ֖ם וּֽלְאַבְּדָֽם׃

רש"י

כִּי הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא. חָשַׁב לְהֻמָּם וּלְאַבְּדָם:
שאל רבBookmarkShareCopy

אבן עזרא

כי המן בן המדתא. הטעם דין הוא שיקבלו זה כי לולי זאת התשועה נמחה שמם ושם זרעם ויזכרו אותה בכל שנה להודות השם אשר לו נתכנו עלילות. דגשות מ"ם להמם לחסרון מ"ם הכפל.
שאל רבBookmarkShareCopy

מלבי"ם

השאלות:
מדוע ספר פה כי המן בן המדתא כו' וזה כבר נודע וידוע, ולמה אמר חשב לאבדם והפיל פור להומם ולאבדם מוסיף להומם, ולמה הזכיר הפור:
שאל רבBookmarkShareCopy

אבן עזרא מהדורא תניינא

זמין למנויי פרימיום בלבד

אבן עזרא מהדורא תניינא

זמין למנויי פרימיום בלבד