במדבר ד:כא מפרשים: אלשיך, אור החיים וברכת אשר

וידבר ה' וכו'. נשא את ראש וכו' ראוי לשום לב (א) מה נשתנו הלוים מישראל כי בישראל נאמר שאו את ראש וכו' ובלוים נאמר נשא את ראש. (ב) למה במררי לא נאמר נשא כלל. (ג) אומרו בגרשון גם הם שהיא מיותר. ועוד שלא נאמר כן בבני מררי שנמנו אחריהם: (ד) למה שנה בבני גרשון כי בקהת אמר למשפחותם לבית אבותם ובגרשון היפך ואמר לבית אביתם למשפחותם ובמררי חוזר אל סדר האמור בקהת ואח"כ כשמספר הכתוב מה שנמנו ומה שעלה סכום כל משפחה אומר בכל אחד משלשת' למשפחותם לבית אבותם. ועוד למה בקהת אומר וידבר ה' אל משה ואל אהרן ובגרשון לא נזכר אהרן. (ה) מה היה כי בקהת לא נזכר מנין כ"א נשא את ראש בני קהת וכו' ובגרשון נאמר גם ל' מנין באומרו תפקוד אותם ובמררי אחר אומרו תפקוד אותם חוזר ואומר תפקדם. (ו) כי בקהת נאמר כל הבא לצבא ובגרשון היא אומר כל הבא לצבא צבא ובמררי אומר לצבא. (ז) כי בקהת נאמר לעשית מלאכה ובגרשון הוא איומר כל הבא לצבא לעבוד עבודה ובמררי הוא אומר לעבוד את עבודת אהל מועד. (ח) כי בקהת ובגרשון נאמר באהל מועד ובמררי נאמר אוהל מועד. (ט) כי לא היו לא אלו ולא אלו עושים מלאכה ולא עבודה באהל מועד כי אם נושאים משכן וכליו:

אמנם הנה לכלות עם בני ישראל אחת היתה נשיאת ראשם במספר הפרשה הקודמת הלא היא לעשותם ארבע מחנות בד' דגלים מעין ד' מחנות שכינה על כן נאמר בם בפקוד אותם לכך שאו את ראש כמדובר למעלה אך משפחות הלוי בלעדי זה היתה להם נשיאת ראש כי לגיון של מלך המה כי ה' הוא נחלתם וגם סביב למשכן יחנו על כן מה שעתה הוא יתברך חוזר לפקוד אותם לייחד עבודה לכל א' ממשפחותם הוא נשיאות ראש נוסף על החדש ע"כ לא יאמר שאו את ראש כ"א נשא ל' מקור שיצדק על המשך נשיאת ראש הולך ומתנשא מדרגה אל מדרגה והנה הי' הדעת נוטה שבה יתחיל ובשני ישנה כפי סדר לידתם לבל הטיל קנאה ואם ככה היה עושה בגרשון היה מתחיל ואחריו קהת ואחריו מררי אך לא עשה הוא יתברך כ"א בקהת התחיל והנה תשובת דבר זה בצדו יען כי עבודת בני קהת היתה עיקר המשכן ארון ומנורה ושלחן אך עדיין אעיקרא דדינא פירכא למה לקהת שהוא השני נתנו עיקר הקדושה ולגרשון אחיו הגדול יריעות המשכן ומכסהו ע"כ לתקן את הכל בא האלהים מהפרשה הקודמת ואמר נשא את ראש בני קהת מתוך בני לוי לומר הראוי הוא נשא את ראש בני קהת מתוך כל יתר בני לוי כי לזה תהיה נשיאת ראש על גבי כלם שהוא ע"ד לקחתי את הלוים מתוך בני ישראל שהוא כי הם תוכיות ועיקר כך קהת הוא בערך שאר הלוים כתוכיוח ועיקר שלהם והוא בין לימנות ראשון בין למלאכת עבודתם ולמה תעשה כה לאלה והם בני קהת שהוא השני לז"א למשפחותם לבית אבותם והוא כי הצד השוה שבגרשון קהת מררי הוא כי בית אבותם הוא לוי אך במשפחות הנמשכות מכל אחד מהם נפרדות בסוג. כי אין משפחות קהת כמשפחות השאר כי הלא גם שכלם צדיקים אינם דומים לקהת ועמרם ומשה ואהרן שהם גדולי עולם ע"כ ראויה המעלה לבני קהת מבני יתר אחיו וזה מאמר הכתוב נשא את ראש בני קהת מתוך בני לוי כלו' כי להם תהיה נשיאות ראש על כלם והטעם היא כי משפחותם גברו על בית אבותם עד גדר הזכר משפחותם קודם לבית אבותם שהיא על היות במשפחותם גדולי עולם וז"א למשפחותם לבית אבותם וע"כ בקהת נאמר וידבר ה' אל משה ואל אהרן משא"כ בגרשון רק משה לבדו למען הראות יתרון משפחותם שגם כהונה בהם עם גדולת משה שהיו בם מלך וכהן משא"כ בגרשון שלא היה כן ע"כ לא הזכיר רק את משה שא"א בלתו ע"כ בגרשון שכבוד היותם בני לוי גדול מכביד משפחותם מצד עצמם שם נאמר לבית אבותם למשפחותם ועל כן ראוי להקדיש את קהת ולתת לו עיקר קדושת המשכן שהוא לעשות מלאכה באהל מועד כי עבודתם שהיא לשאת ארון שלחן ומנורה ומזבח הזהב היתה נעשית עודנו אהל מועד על מתכונתו ומכונו בקדושתו ונושאים משם את כלי הקדש והוא יתרון גדול וזהו לעשות מלאכה באוהל מועד כי מלאכתם הותה עודנו אהל מועד ועוד יתרון שני והוא כי לפי האמת אין עבודתם מתייחסת בעצם לעבודה כי הלא בלא עמל ויגיעה היו נושאים את הכלים ההם כי הארון אדרבה היה נושא את נושאיו ויתר הכלים הקדושים ההם גם שלא ישאו את נושאים לא יבצר מקדושתם שלפחות לא יכבדו עליהם על כן אמר לעשות מלאכה ולא אמר ל' עבודה וגם זה יתרון גדול שהיתה עבודת משאם קדושה גדולה נכרת בנשיאתם את כלי משאם אך בגרשון לא היתה כ"א אחד שהוא כי לא היה משאם דבר בלתי מתייחס לעבודתם כנשיאות ארון ושלחן וכו' כי עבודה ממש בשני מינים. (א) מה שהיו מעמיסים אותם על עצמם לשים על העגלות. (ב) שים איתם בעגלות וזה אומרו בבני גרשון לעבוד עבודת עבודה על שני הסוגים אך הדבר השני שהוא היות עבודתו באוהל מועד עדיין היה זה בהם כי הלא בבואם לעבוד עבודתם עדיין היה אהל מועד על מכינו קרשיו ועמודיו אהלו ומכסהו ומכסה התחש אשר עליו מלמעלה ואז היו מפרקים המכסה והיריעות ונותנים על העגלות אך בבואם לעבוד עבודתם עדיין היה נקרא אהל מועד וז"א לעבוד עבודה באהל מועד שהוא כי גם כי גרע מהם תואר מלאכה האמור בקהת אך עדיין עבודתם באהל מועד מתייחס וזה לעבוד עבודה באהל מועד אך בבני מררי לא זה ולא זה כ"א לעבוד עבודת אהל מועד כי בבואם לעבוד עבודתם לא היה כבר אוהל מועד כי כבר הוסרו יריעות תחתונות ואמצעיות ומכסה התחש ולא היה רק הקירות לבדם ולא יקראו שמו אז אהל מועד וז"א במררי עבודת אהל מועד אך לא היה באהל מועד ולספר הכתוב יתרון בני קהת חזר ואמר זאת עבודת בני קהת באהל מועד וכו' לומר תדע למה קראתי מלאכה לעבודת בני קהת הלא הוא כי ראה נא כי זאת עבודת בני קהת מלבד היותם באהל מועד גם היא קדש הקדשים וא"כ מי שנושא קדש הקדשים לא תקרא עבודה לפי האמת כ"א בדרך השאלה כלומר ועל כן קראתיה מלאכה ואחר החילו לרמוז טוב טעם אל יתרון בני קהת בפקוד אותם ובא בפרשה זו לצוות על נשא את ראש בני גרשון בא לגמור הענין ולדבר על לבם פן יתחמץ לבבם באומרם כי אביהם הבכור ולא נמנה ראשונה וגם יתר שאת כלי הקדש לא ניתן למו כ"א לבני קהת על כן לבעבור הסר קנאתם זאת בא האלהים בפרשה זו ואמר נשא את ראש בני גרשין גם הם כלומר נשיאות ראש יש לבני גרשון גם הם כבני קהת לפי ערכם אלא שמה שלא ניתן למי יתרון בני קהת הלא הוא כי הקהתים היתה בהם בחינת האמור גם למשפתותם לבית אבותם על יתרון אשר למשפחותם הם עמרם ומשה ואהרן על לוי בעצמו היא בית אבותם כמדובר למעלה אך בני גרשון אלה נהפך הוא כי שלימות בית אבותם גברה על משפחותם כלומר כי ע"כ זכו הקהתים אל הכבוד ההיא משא"כ בבני גרשון וז"א בהם לבית אבותם למשפחותם הפך האמור בקהתים אך בבני מררי חזר אל סדר ראשון לומר למשפחותם לבית אבותם. ולבא אל הענין נשים לב אל אומר תפקוד אותם במררי סמוך אל למשפחותם וכו' משה"כ בגרשון שנאמר בפסוק שני מבן שלשים וכו' תפקוד אותם אמנם שני דברים הם א' הנשיאת ראש במדרגת העבודה שני מציאות המנין שהיא לייחסם לבית אבותם והנה בקהת וגרשון שנאמר בהם נשא לרמוז הנשיאת ראש על בחינה זו אשר לקהת ניתנה לו מעלה יתירה על גרשון הגדול ע"כ לרמוז הטעם שינה להקדים בקהת המשפחות לאבות והיפך בגרשון אך במררי שלא נאמר נשא מה שמקדים המשפחות לאבות אינו על בחינת הנשיאת ראש כ"א על המנין מצד עצמו וז"א למשפחותם לבית אבותם תפקוד אותם לומר מה שאני מקדים המשפחות לאבות הוא למה שהמשפחות הן הנמנים וזהו תפקוד אותם כי אומרו לבית אבותם אינו אלא שהנמנים שעליהם ידבר ימנו לבית אבותם ע"כ נאמר באחרונה ושיעור הכתוב מה שאני מקדים המשפחות לאבות הוא כי תפקוד אותם על כן מהם אני עושה עיקר ואין הענין פה על בחינת נשיאות ראש כי איננה במררי בעצם כקהת וגרשון:

עוד אפשר כי עם היות שבצד מה יש קצת נשיאת ראש במררי רמזו ברבוי הגם שבבני גרשון באומר נשא את ראש בני גרשון גם הם וז"א מלת הם שהל"ל נשא את ראש בני גרשון מאי גם הם לרמוז כי יש רבוי באחרים מלבד הם אך אינו כ"כ לומר בפ' נשא את ראש ועל כן לא דבר במררי רק על בחינת המנין כי על כן נאמר תפקוד אותם סמוך למשפחותם לבית אבותם כמדובר ועל פי דרכנו להורות חשיבות בנמנים בבני גרשון על בני מררי אתם שבמררי חסר וא"ו ואותם שבגרשון מלא: