זֹ֖את אֲשֶׁ֣ר לַלְוִיִּ֑ם מִבֶּן֩ חָמֵ֨שׁ וְעֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה יָבוֹא֙ לִצְבֹ֣א צָבָ֔א בַּעֲבֹדַ֖ת אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
רקנאטי
זאת אשר ללוים מבן חמש ועשרים שנה וגו'. ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבודה וגו'. מלת זאת ידעת פירושה כי היא רומזת לשכינה ואומרו כי היא ללוים כלומר כי הם משרתיה לעבוד עבודתה. וטעם פסלות השנים בלוים פירשתי:
רש"י
זאת אשר ללוים. שָׁנִים פּוֹסְלִים וְאֵין הַמּוּמִין פּוֹסְלִים בָּהֶם (ספרי; חולין כ"ד):
אבן עזרא
זאת אשר ללוים. והטעם זאת הקצבה ואין מבן שלשים שנה מכחיש זה הפסוק כי מבן שלשים שנה הוא לעבודת משא ומבן חמש ועשרים לעבודת האהל: