אֶרְאֶ֙נּוּ֙ וְלֹ֣א עַתָּ֔ה אֲשׁוּרֶ֖נּוּ וְלֹ֣א קָר֑וֹב דָּרַ֨ךְ כּוֹכָ֜ב מִֽיַּעֲקֹ֗ב וְקָ֥ם שֵׁ֙בֶט֙ מִיִּשְׂרָאֵ֔ל וּמָחַץ֙ פַּאֲתֵ֣י מוֹאָ֔ב וְקַרְקַ֖ר כָּל־בְּנֵי־שֵֽׁת׃
תפארת שלמה
אראנו ולא עתה. כתיב רחוק מרשעים ישועה. אצל הרשעים הוא רחוק אבל אצל הצדיקי' הוא קרוב כמ"ש בגמ' כל העומד לזרוק כזרוק דמי ובפרט ביום ש"ק כי אז נעשה היחוד בעולמות העליונים והוא בחי' קירוב הגאולה יחוד קב"ה ושכינתי'. וכן אי' בזוה"ק מאמר רשב"י וד"ל. וידוע מאמר חכז"ל בדורו של יחזקאל בשעת חורבן בהמ"ק ששאלו עבד שמכרו רבו כו' והשיב להם יחזקאל אם לא ביד חזקה אמלוך עליכם. כידוע פעולת היצה"ר ותחבולותיו מביא את האדם לעצבות ומ"ש מחמת שרואה בעצמו הסיבות והתלאות העוברים עליו ומניעו' רבות בעבודת הבורא ב"ה ועלה על לבו כי אין חפץ ורצון הבורא ב"ה עוד בעבודתו ובמצותיו שעושה כי הוא מרוחק מאד ומתועב בעיני הש"י ב"ה. וזה שאמרו דורו של יחזקאל עבד שמכרו רבו כלום יש לו עליו. והשיב להם הנביא אם לא ביד חזקה אמלוך עליכם. פי' אף שהוא ביד חזקה ובכבידות הגדול מחמת התלאות רבות. אמלוך עליכם עוד עול מלכותי עליכם וכל התורה ומצות שאתם עושים המה לרצון לפני. וגם עתה הנה אף שהבהמ"ק חרב בעונינו. יש כח ביד הצדיקים לעשות יחודים כמו בשעה שהי' בהמ"ק על מכונו. וז"ש התקין ר"ג ביבנה. התקין ר' יוחנן בן זכאי ביבנה. לשון תיקן ביבנה במהרה יבנה. שגם בחורבנו הי' עושה תיקונים גדולים שיהי' יכול מהרה להבנות. ומה עשו האבות הקדושים א"א ע"ה שלא הי' לו בהמ"ק שקראו הר. ואמר אשר יאמר היום בהרה' יראה. פי' בכל יום אנו אומרים בהר ה' יראה:
רש"י
אראנו. רוֹאֶה אֲנִי שִׁבְחוֹ שֶׁל יַעֲקֹב וּגְדֻלָּתוֹ, אַךְ לֹא עַתָּה הִיא, אֶלָּא לְאַחַר זְמַן:
אדרת אליהו
מהדורא רביעאה
דרך כוכב מיעקב. זה משיח בן יוסף. וקם שבט. הוא כוכבא דשביט והוא משיח בן דוד וד' גאולות יהיו עד ביאת משיח כמ״ש בר״מ בפ' פינחס גאולה ראשונה ומחץ פאתי מואב וקרקר וגו'. פאתי מואב הוא ראש הטומאה כמ״ש מואב סיר רחצי משייפא דלהון ויחל העם לזנות וגו' ואמר פאתי מואב כי בדוד נאמר שני חבלים להמית והוא יכלה את שתי הפיאות. וקרקר כל בני שת כמ״ש והשלישית יותר בה והבאתי השלישית באש (זכרו' י״ג ח' ט') והוא שלישית של מואב. גאולה שניה
דרך כוכב מיעקב. זה משיח בן יוסף. וקם שבט. הוא כוכבא דשביט והוא משיח בן דוד וד' גאולות יהיו עד ביאת משיח כמ״ש בר״מ בפ' פינחס גאולה ראשונה ומחץ פאתי מואב וקרקר וגו'. פאתי מואב הוא ראש הטומאה כמ״ש מואב סיר רחצי משייפא דלהון ויחל העם לזנות וגו' ואמר פאתי מואב כי בדוד נאמר שני חבלים להמית והוא יכלה את שתי הפיאות. וקרקר כל בני שת כמ״ש והשלישית יותר בה והבאתי השלישית באש (זכרו' י״ג ח' ט') והוא שלישית של מואב. גאולה שניה