במדבר לב:כב מפרשים: אבן עזרא, אור החיים, מלבי"ם והעמק דבר

לפני ה'. כי שם הארון. לפני ה' כאשר פירשתי כי לעולם הוא לשבח:

וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה לֹא הִסְפִּיק בְּמַאֲמַר ״עַד הוֹרִישׁוֹ״ שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ? עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר וְאַחַר תָּשׁוּבוּ, שֶׁמּוּבָן הוּא מֵאָמְרוֹ ״עַד הוֹרִישׁוֹ״ וְגוֹ׳, הֲרֵי גְּבוּל הַהֲלִיכָה, וּמוּבָן מֵעַצְמוֹ שֶׁיָּשׁוּבוּ אַחַר כָּךְ. אָכֵן כַּוָּנַת מֹשֶׁה בָּזֶה הוּא הַבְטָחַת הַטּוֹבָה הַנִּמְשֶׁכֶת מִקִּיּוּם הַדְּבָרִים, כִּי בְּאֶמְצָעוּת מַעֲשֶׂה הַקּוֹדֵם יֻבְטְחוּ בְּכַמָּה הַבְטָחוֹת: א׳ וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ – פֵּרוּשׁ, וַדַּאי שֶׁתִּכָּבֵשׁ הָאָרֶץ לִפְנֵי ה׳, ב׳ וְאַחַר תָּשׁוּבוּ – פֵּרוּשׁ, הִבְטִיחַ כָּל הַמְּדַבֵּר אֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא יִפָּקְדוּ בְּכָל זְמַן שֶׁיִּהְיוּ בָּאָרֶץ בַּמִּלְחָמוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְיָשׁוּבוּ שְׁלֵמִים לְבֵיתָם. וַהֲגַם שֶׁמָּצִינוּ (בבא בתרא קכא:) שֶׁיָּאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה נֶהֱרַג בְּמִלְחֶמֶת הָעַי, חֲצִי הַמְנַשֶּׁה לֹא הָיָה מֵאוֹתָם שֶׁדִּבֵּר מֹשֶׁה עִמָּהֶם אָז, כַּמּוּבָן מֵהַכְּתוּבִים.

ונכבשה גם הודיע להם שבצד זה לא יהיו צריכים להיות חוץ מביתם רק עד אחר הכבוש לא עד אחר החלוק, אחר שה' הוא הכובש א"כ אחר הכבוש אין פחד אויב עוד, וז"ש ונכבשה הארץ לפני ה' ואחר תשובו (ר"ל תיכף אחר הכבוש) ובזה והייתם נקיים מה' ומישראל ר"ל בין מה' שלא יקרכם עון במה שעשיתם את העיקר טפל והטפל עיקר, ובין מישראל אחר שעברתם את הירדן ונלחמתם. והיתה הארץ הזאת לכם לאחוזה תיכף אחר הכבוש לפני ה' שגם זה יהיה בהשגחת ה' ובשמירתו: