וְאִם־לֹ֤א תַעֲשׂוּן֙ כֵּ֔ן הִנֵּ֥ה חֲטָאתֶ֖ם לַיהוָ֑ה וּדְעוּ֙ חַטַּאתְכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר תִּמְצָ֖א אֶתְכֶֽם׃
אור החיים
וְאִם לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן הִנֵּה חֲטָאתֶם. קָשֶׁה, לֹא הָיָה לוֹ לוֹמַר אֶלָּא ״וְאִם לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לֹא תִהְיֶה הָאָרֶץ הַזֹּאת לָכֶם״. אָכֵן כַּוָּנַת הַמַּאֲמָר הוּא שֶׁאִם לֹא יַעֲשׂוּ כְּדִבְרֵי מֹשֶׁה שֶׁצִּוָּה אוֹתָם שֶׁיֵּלְכוּ לְקַיֵּם מִצְוַת מִלְחֶמֶת חוֹבָה לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בְּאוֹיְבֵי ה׳, הֲגַם שֶׁיַּעַבְרוּ חֲלוּצִים הִנֵּה חֲטָאתֶם, פֵּרוּשׁ, מַה שֶׁלְּפָנֵינוּ כְּבָר יֵשׁ בְּיֶדְכֶם חֵטְא, וְהוּא מַה שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר ״חֲטָאתֶם לַה׳״ כְּבָר.
מלבי"ם
ואם אבל אם לא תעשו כן שתלכו בכונה לש"ש עד שיהיה הכבוש השגחיי ע"י ה', הנה חטאתם לה' אלהיכם במה שעשיתם את העקר טפל ואת הטפל עיקר, שאם יהיה הכבוש בדרך מלחמה כמו שאמרתם שתעברו חלוצים לפני בני ישראל היה לכם להקדים ערי מבצר לטפכם אחר שגם הם צריכים שמירה מן האויב והם עיקר נגד הצאן, ודעו חטאתכם אשר תמצא אתכם שהלא עתידים אתם להענש ע"ז שהגלו עי"כ מארצם קודם לכל השבטים: