בראשית א:כז מפרשים: שו"ת רב פעלים, אוהב גר, מאור ושמש ורש"י

תשובה האמור כאן אינו ענין דמות, דא"כ למה כפל ואמר בצלמנו כדמותינו, אלא הוא שם של כח אור רוחני שברא האלוק העליון למעלה לצורך הספירות וצבא השמים, והוא נקרא אצל המקובלים בשם אור מקיף, ואי אפשר לשום ספירה שבקדושה ולשום נשמה ולשום מלאך להתקיים ולעמוד בלתי לבוש מן אור מקיף הזה, שהוא מקיף אותם, וכן נשמה של בני אדם היורדת למטה בתוך הגוף, מוכרח שיהיה לה לבוש נמשך ונעשה מן אור המקיף הנז' הנקרא בלשון תורה בשם צלם, ויש לאדם שלשה בחינות, הא' אור מקיף הנקרא צלם שהאדם חי ומתקיים בו, ועל זה נאמר ויברא אלקים את האדם בצלמו בצלם אלקים ברא אותו, והא דאמר בצלמו ולא אמר בצלם, היינו ע"ד מ"ש השי"ת ואני נסכתי מלכי, דהכונה הוא מלך שלי אשר אני המלכתיו למטה בארץ, וכן כאן אמר בצלמו, כלומר צלם אשר האלקים תקנו ובראו ועשאו ויצרו, ועוד יש לאדם ב' בחינות אחרים, וכל א' נקרא צל, ולא נקרא צלם אלא צל חסר מ"ם, ועליהם נאמר ונסו הצללים. וכל בחינה ובחינה מאלו השלשה הנקראים צלם וצל צל, נמשך ממקום אחר פרטי עליון אשר בראו האלקים ויצרו ועשאו, וכמ"ש בספר הכונות בדרוש הו"ר ע"ש:

בצלם אלהים ברא אותו, בצלם אלהים התרגום כמו העברי (יא"ר, לסבונא, יוני, קוסטנטינא, סביוניטה ג"ת וח"ג), נראה שהיה מחכמת אנקלוס שלא לתרגם המליצה הזאת, מפני שראה בלתי אפשר לפרש ענינה לפני ההמון, בזולת אריכות לשון ובזולת פירוש שיוציאהו מכלל מעתיק. ובעל ס' יא"ר הביא מסרה זה לשונה: "אלהים יחיד קרא ותרגום ג' באורייתא, בצלם בדמות בצלם ע"כ, וזה פירושה. ידוע כי דרך אנקלוס לתרגם כל אלהים שהוא קדש בשם הויה, כמו כאשר צוה אותו אלהים כמא די פקיד יתיה ה'; אבל כאשר יבא שם האלהות עם לווי שם ההויה, אז ישאר שם האלהות ככתבו גם בתרגום, כמו ויצו ה' אלהים ופקיד ה' אלהים; וכאן המסרה רומזת, כי שלשה פעמים נמצא בתורה שם אלהים יחיד, בלא לווי שם אחר, ועם כל זה הוא קרא ותרגום,כלומר תרגומו ככתבו בתורה, והסימן לשלשת המקומות האלה הוא בצלם בדמות בצלם, כלומר בצלם אלהים ברא אותו, בדמות אלהים עשה אותו, כי בצלם אלהים עשה את האדם. והנה עוד שלשה יש בפרשת ואתחנן, אתה הראית לדעת כי ה' הוא האלהים, וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלהים וידעת כי ה' אלהיך הוא האלהים, אלא שלא נכללו במסרה הזאת, כי אינם קרא ותרגום ממש, כי בעברי יש בהם ה"א הידיעה, אשר איננה בארמי.

ויברא אלקי' את האדם בצלמו בצלם אלקי' עשה אותו וכו' בפירש"י ז"ל בדפוס העשוי לו שהכל נברא במאמר והוא נברא בידים שנאמר ותשת עלי כפיך נעשה כחותם וכו'. וכן הוא אומר תתהפך כחומר חותם הנה פרושו סתום וחתום בלתי מובן ונראה שבא לרמז ונקדים מאמר הכתוב וידעו כי ערומים הם ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגורות הנה הכתיב זה צריך ג"כ הבנה ורש"י פי' בדבר שקלקלו בו נתקנו ועדיין קשה למ"ד עץ שאכל אדה"ר חטה היתה א"כ מדוע בחרו בעלה תאנה גם מה הועילו בחגורת לבד שאף שחגרו א"ע בחגורות אעפ"כ נשארי ערומי' ונראה לפרש ונקדים ג"כ פי' רש"י בראשית אמר ר' יצחק לא הי' צריך להתחיל כו' ומה טעם פתח בבראשית משום כח מעשיו הגיד לעמו וזה ג"כ צריך ביאור והנראה בזה ע"פ מה שאמרנו כמה פעמים שהשי"ת ברא עולמו לעובדו להללו ולשבחו כמאמר חכז"ל בראשית בשביל התורה שנקראת ראשית ובשביל ישראל שנקראו ראשית שישראל היו עיקר שעשועי השם שצפה שהם יקבלו התורה הקדושה ושיקיימו אותה ויקבלו עליהם עול מלכותו ואמר בתיקונים באורייתא ברא קב"ה עלמא ופורשו שעם אותיות התורה נבראו כל העולמי' כמאמר חכמז"ל ואהי' אצלו אמון אני הייתי כלי אומנתו של קב"ה שהבריאה היתה ע"י כ"ב אתוון דאורייתא ואמרו בזה"ק שכמה רבי רבבות עולמות תלוין בקוץ התחתון של הה' וק"ו בכל הה' ומכ"ש בכל האותיות וצרופיהם ברל"א שערים וישראל שמקיימין את התורה בדחילו ורחימו ומקבלין עליהם עול מלכותו ית"ש הן מקיימין את כל העולמות ועיקר קבלת עול מלכותו ית"ש הוא ע"י מה שאנו אומרי' פעמים בכל יום שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד ושלשה שמות הללו ה' אלהינו ה' נקראין יד ימין ר"ל הי"ד אותיות שבהם וחלופו האותיות הללו היינו האותיות שאחרי אותיות הללו הנכתבים בצד החצון של המזוזה הם נקראין יד שמאל ושניהם הם כ"ח אתוון וכנגד זה הם כ"ב אותיות התורה וחמשה אותיות מנצפך שהם בין הכל כ"ז ועם הכולל הם כ"ח כי כל האותיות נתגלגלו ויצאו משם הוי' ב"ה כידוע ולכן האותיות שבפסוק ראשון של התורה הם ג"כ כ"ח לרמוז שע"י הכ"ז אותיות ועם הכולל העולה כ"ח בהם נברא העולם וישראל שמקיימין הכ"ז אותיות ע"י שמקיימין את התורה הם מקיימין את כל העולמות וזהו מאמר רבי יצחק מה טעם פתח בבראשית משום כח מעשיו הגיד לעמו רומז על הכ"ח אותיות של התרין ידין והכ"ז אותיות של אלפא ביתא ושעם הכולל עולה כ"ח שע"י אותיות הללו נבראו וניצרו כל המעשים וכל העולמות הגיד לשון המשכה כמו נגיד ונפיק ר"ל שהמשיכם לעמו והם מקיימים אותם ועי"כ מתבטלין מעליהם כל המקטריגי' הנוגעים בנחלה אשר הנחיל לעמו והנה אמרו חכמז"ל על פסוק עוטה אור כשלמה שנתעטף הקב"ה באור וברא את העולם ורמזו בזה כי הש"י צמצום אורו שיהי' מקום לעמידת העולמות והצמצום הראשון הי' בשם אהי' ומלואיו שהם נקראים לבושיו ית"ש שמצמצמים אורו יתברך שיהי' מקום פנוי לבנין העולמות ואח"כ המשיך לתוכן שמות הוי' ששם הוי' הוא שם העצם כידוע מכתבי האר"י ז"ל והשמות ההוי' הם פנימיות העולמות ומאירין דרך המקיפין והשלשה מלואי שם אהי' שהם קס"א קנ"א קמ"ג עולין כמנין חותם עם הכולל שהם חותמו יתברך כידוע ושמותיו יתברך שהם אהי' הוי' אדני הם הצלם אלקי והצדק ע"י שהוא מזכך א"ע וקדושתו הוא ממשיך עליו קדושות השלשה שמות הללו שהם הצלם אלהים אמנם אדם אין צדיק בארץ כו' ושמעתי מאדמו"ר הרב הקדוש מוהר"יי מלובלין זצלה"ה שאמר שבדורות הללו אין צדיק שלא יהי' בבחינת בעל תשובה שכל אחד צריך לתקן איזה פגם גם אמר הוא ז"ל שלכן השם אהי' היא שם של עולם התשובה שלשון אהי' פרושו שמכאן ואילך אהי' עובד ה' והנה ידוע מפסוק ויפח באפיו נשמת חיים שבתחלת בריאת האדם ויצירתו ברחם ניתן בו נפש החיוני שהוא הדם המקיימת הגוף ומחי' אותו ואח"כ כאשר האדם מגביר שכלו על החומר היא זוכה לנפש השכלות ואח"כ כשאדם מזכך עצמו יותר והיא זוכה לבחינות רוח אז הוא מזוכך ויש יכולת בידו לדבר דברים ברורים בכל לב לפני השם כמו שתרגם אונקלוס ויהי האדם לנפש חי' והוה באדם לרוח ממללא שרומז שממלל אמריו לפני השם ברורים מכל סיג ומחשבה זרה וטרם שזוכה אדם לבחינת רוח עדיין אין תפלתו זכה וברורה ולנשמה אין האדם יכול להמשיך רק בעת דביקתו בשבת או בחול בעת התפלה או בעת התבודדות בינו לבין קונו וכאשר האדם זוכה לנפש ריח נשמה אז הוא ממשיך עליו ג"כ שמות המקיפים שהם מגינים עליו מכל המקטרגים והוא חוסה בצלם שהשם קס"א הוא במנין צלם עם הכולל והשם קנ"א ג"כ עולה צל אל וכן מלוי שם קמ"ג עולה בצל והכל הוא ע"י עסק התורה וקיום המצות וזה מאמר הכתוב וידעי כי ערומים הם ר"ל שהם ערומים מחמת שנתערטלו מהמצוה שהיתה בידם ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגורת ר"ל ויתפרו עילה כמנין תשב פי' שע"י תשובתם העלו עליהם תאנה רומז לג' שמות הללו קס"א קנ"א קמ"ג שעם הכולל עולה תאנה שהקיפו עצמן וחסו בצל מלואי שמות אהי' ויעשו להם חגרת חגרת בגי' תורה שקבלו על עצמן מכאן ואילך שיקיימו התורה והנה האדם הוא עולם קטן ודוגמת כללות כל העולמות אמנם בבריאות העולמות צמצום השי"ת אלקותו תחילה בשמות אהי' שיהיה מקום לעמידת העולמות ואח"כ המשיך לתוכן שמות הפנימי' שהם שמות הוי' ובאדם הוא להיפך שתחלה ממשיך האדם עליו פנימיות שהם נפש רוח נשמה ואח"כ ממשיך עליו השלשה מלוי שם אהי' שהם עולים בגי' חותם וזהו רומז רש"י שהכל נברא במאמר והוא נברא בידים שכל עילם ועולם נברא באות אחת או בנקודה אחת והאדם שהוא כולל מכל העולמות נברא בידים רומז לכ"ח אתוון שהם נקראים ידים והם כמנין כ"ז אותיות שבאלפא ביתא ועם הכולל הם כ"ח שהאדם שהוא עולם קטן וכלול מכל העולמות היתה בריאתו שנאמר ותשת עלי כפיך נעשה כחותם רומז לשלשה מלואי שם אהי' שהם עולים חותם וכן הוא אומר תתהפך כחומר חותם רומז שבאדם הוא בהיפך מבריאות העולמות שהגם שהוא עולם קטן שבבריאת עילמות הי' החותם תחלה שתחילה נתהווה הצמצום ע"י מלואי שם אהי' שהוא חותם כנזכר ונרמז על פסוק עוטה אור כשלמה ואח"כ נמשך לתוכן פנימיות ההוויות שהם נשמית העולמות ובאדם הוא להיפך שבתחילה צריך להמשיך על עצמן בחינות נפש רוח ונשמה ואח"כ הוא זוכה לבחינת המקיפים וזהו תתהפך כחומר חותם. ודו"ק:

ויברא אלהים את האדם בצלמו. בִּדְפוּס הֶעָשׂוּי לוֹ, שֶׁהַכֹּל נִבְרָא בְּמַאֲמָר וְהוּא נִבְרָא בַּיָּדַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה (תהילים קל"ט); נַעֲשָׂה בְחוֹתָם כְּמַטְבֵּעַ הָעֲשׂוּיָה עַל יְדֵי רֹשֶׁם שֶׁקּוֹרִין קוי"ן בלע"ז וְכֵן הוּא אוֹמֵר תִּתְהַפֵּךְ כְּחֹמֶר חוֹתָם (איוב ל"ח):