בראשית ז:יח מפרשים: רש"י, ברכת אשר, רמב"ן והעמק דבר

ויגברו. מֵאֵלֵיהֶן:

רש"י ד"ה ויגברו, מאליהן. ע"כ. הרי זה ביטוי קשה, שכן אין דבר שנעשה מאליו, ואין מסובב בלא סיבה, ולא בכדי מוסיף־מבאר בעל ס' הזכרון "בגזרת המלך, ולא בירידת גשמים, שהרי כבר פסקו הגשמים". אלא שעדיין קשה - אם זה בדרך נס, למה היה צריך לפתוח ארובות השמים ותהום רבה (יא). ועוד קשה, למה אין רש"י אומר מאומה להלן לפס' "ויגברו המים על הארץ" (כד)? גם בדברי שפתי חכמים (אות ת) אין תשובות מספקות. ור' רמב"ן על אתר. (פ' נח תש"ן, תשנ"ג, תשנ"ו) ור' גור אריה שביאר כי נתרבו המים בגזירת מלך לאחר ארבעים ימי הגשמים וכן משמע סדר הפסוקים. ורא"ם כתב ש"ויגברו המים" האמור כאן, הוא בכלל התגברות המים האמור להלן (כד).

וְטַעַם וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם וְהַמַּיִם גָּבְרוּ, שֶׁנִּתְרַבּוּ מְאֹד, כִּי לָרִבּוּי הַגָּדוֹל יִקְרָא הַלָּשׁוֹן גְּבוּרָה, וְכֵן "וּפִשְׁעֵיהֶם כִּי יִתְגַּבָּרוּ" (איוב לו ט), רַבּוּ מְאֹד, "גָּבַר חַסְדּוֹ עַל יְרֵאָיו" (תהלים קג יא), גָּדַל, וְכֵן "וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה" (שם צ י), בְּרִבּוּי גָּדוֹל. וְיִתָּכֵן כִּי טַעַם "וַיִּגְבְּרוּ" שֶׁהָיוּ בָּאִים בְּשֶׁטֶף וְעוֹקְרִים הָאִילָנוֹת וּמַפִּילִים הַבִּנְיָנִים, כִּי לְכֹחַ יִקְרְאוּ גְּבוּרָה בַּעֲבוּר כִּי הַגְּבוּרָה בְּכֹחַ, וְכֵן "גַּם גָּבְרוּ חָיִל" (איוב כא ז) "וְהִגְבִּיר בְּרִית לָרַבִּים שָׁבוּעַ אֶחָד" (דניאל ט כז), יַעֲמִידֶנּוּ בְּחֹזֶק. וּלְשׁוֹן חֲכָמִים (תענית ב) גְּבוּרַת גְּשָׁמִים, מִפְּנֵי שֶׁיּוֹרְדִין בִּגְבוּרָה. וְאֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה מִזֶּה "וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה", שֶׁאִם הָיוּ עַצְמוֹתָיו וְגוּפוֹ חֲזָקִים וְהוּא בַּעַל כֹּחַ יִחְיֶה שְׁמוֹנִים. וְאִם כֵּן יִהְיֶה פֵּרוּשׁ גָּבְרוּ עַל הָאָרֶץ, שֶׁהָיוּ בִּגְבוּרָתָם כֻּלָּם אַף עַל הֶהָרִים הַגְּבוֹהִים וְשׁוֹטְפִים אוֹתָם: