וְהַמַּ֗יִם גָּֽבְר֛וּ מְאֹ֥ד מְאֹ֖ד עַל־הָאָ֑רֶץ וַיְכֻסּ֗וּ כָּל־הֶֽהָרִים֙ הַגְּבֹהִ֔ים אֲשֶׁר־תַּ֖חַת כָּל־הַשָּׁמָֽיִם׃
מדרש לקח טוב
ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים. אלו המים אשר היו על הארץ. שאמר עליהם ורוח אלהים מרחפת על פני המים. עליהם אמר יהי רקיע בתוך המים. אלו מים העליונים. ומים התחתונים. ויהי מבדיל בין מים למים. כך החצה ברקיע השמים. חציים העלה. וחצים השקיעם למטה. כי גלוי וידוע היו לפניו שעתידין דור המבול לשחת מעשיהם. וכדי להשחיתם במו העלה למעלה שכן אמר איוב כי בם ידין עמים (איוב לו לא). כי כן נוראותיו עשה הים יבשה. שנאמר ויעברו בני ישראל בתוך הים ביבשה (שמות יד כב). והיבשה ים. שנאמר והמים גברו מאוד על הארץ (בראשית ז יט).
מחוקקי יהודה; קרני אור
[טז] יתכן כי טעם ויגברו שהי' באים בשטף ועוקרים האילנות ומפילים הבנינים, כי לכח יקרא גבורה, וכן ופשעיהם כי יתגברו (איוב לו ט) רבו מאוד, וכן אם בגבורות שמונים שנה (תה' צ, יוד) ברבוי גדול (רמב"ן) לשון גבורה היא ההתקוממות על המנגד לו, וכשנלחמים איש ואחיו מי שכובש את חבירו תחתיו, נאמר שגבר עליו, ולכן נופל לשון "על" אצל גבורה, וכן כאן לפי ששם השם חק למים שיגלו היבשה, עתה עברו חוקם וגברו על הארץ וכסו אותה, וזהו גבורה שהכניעו את היבשה כולה וכסוה במים:
מחוקקי יהודה; קרני אור
[יז] וטעמם להקשות שאותו ההר גבוה מאד מהרי אררט, אשר הם קרובים לבבל ארץ שפילה ואיך נחה התיבה על הרי אררט בי"ז לחודש השביעי, כאשר ההר הגבוה היה מכוסה, והוא גבוה כפלי כפלים מהרי אררט, ואמר הח' ז"ל שאנחנו נאמין בדברי תורת אלהינו, ונוכל לפרש שכשחזרו המים בי"ז לחודש השביעי היה החסרון ההוא גדול מאוד בענין שהמים שהיו בהרי אררט מעוטים ונזדמן ונחה שם התיבה ובעשירי שנראה ראשי ההרים נאמר על שארי ההרים השפלים מהרי אררט, ועיין רמב"ן מה שכתב ע"ז ובביאור שד"ל מה שיבאר: