וַֽיהוָ֞ה אָמַ֣ר אֶל־אַבְרָ֗ם אַחֲרֵי֙ הִפָּֽרֶד־ל֣וֹט מֵֽעִמּ֔וֹ שָׂ֣א נָ֤א עֵינֶ֙יךָ֙ וּרְאֵ֔ה מִן־הַמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־אַתָּ֣ה שָׁ֑ם צָפֹ֥נָה וָנֶ֖גְבָּה וָקֵ֥דְמָה וָיָֽמָּה׃
מגלה עמוקות
אמר ג' לשונות בפסוק קמא לקבל ג' דורות שקבל אברהם שכר כולם ומבואר בצירוף של אברהם שהוא בהיפך אתוון בר מאה שאז נתן לו הקב"ה בר כשהיה ק' שנים ואז נעשה (תהלים כד) נקי כפים ובר לבב שאז זיכה וצירוף שנרמזין במלת מא"ה נוטריקון "מבול "אנוש "הפלגה ואע"פ שד' דורות הן שפגמו בד' אותיות הוי"ה שרמז עליהם דוד (תהלים ו) בדמעתי ערשי אמס"ה שלא כנגד עצמו אמר דוד אלא כנגד כל ישראל שהן הן ד' דורות נוטריקון "אנוש "מבול "סדום "הפלגה ונרמזין במלת (דברים ו) מאלהי העמים אשר סביבותיכם ר"ת מבול הפלגה אנוש סדום הן הן ד' שליבות של סולם שראה יעקב ונרמזין בראשי אתוון (בראשית כח) והנה סלם מוצב ארצה ו' של והנה שימוש ד' דורות אלו נתגלגלו למצרים כמ"ש בפרדס בשער השערים דור המבול עליהם אתמר (שמות א) כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו דור הפלגה אתמר עליהן ויפץ העם הוא סוד מקושש קם אנשי סדום שהוכו בסנורים מתו בחושך בג' ימי אפילה וד' דורות אלו הוא קופה של שרצים שהיתה תלוי בצוארו של אברהם שהוצרך אברהם לזכך ארבעתן כמו שהראה לו הקב"ה בברית בין הבתרים כנגד דור אנוש אימה שבא אוקייניס והציף שליש של עולם חשיכה בדור המבול שלא שמשו המאורות גדולה דור הפלגה שבנו עיר גדולה וראשו בשמים נופלת כנגד סדום עליו דייקא שאלו הד' דורות היו מרגליות טובה תלוי בצוארו של אברהם שהוצרך לזכך אותן. וא"כ ארבע דורות הן למה לא נרמזין בכאן רק שלשה דורות. אבל הענין שהן הן פגמו בד' אותיות שהן ד' יסודין קדמאין ובאמת עיקר שם של הוי"ה אינן רק ג' אותיות וה"ה היא כפל וכן ג"כ דור הפלגה ואנשי סדום הם גלגול אחד כמ"ש הבחיי (בראשית יט) ואנשי העיר אנשי סדום שאנשי העיר הם ממש אנשי סדום שבנו המגדול א"כ הן באמת רק שלשה הנרמזין בצירוף של אברהם שהוא היה רב שנטל שכר (תהלים יט) בשמרם עקב רב שלן אלו הג' דורות שנרמזין באותיות של אברהם הנשארים שהם מא"ה ובזה תיקנו אברהם קומה של א"ה שהעמיד הקב"ה על מאה אמה. וזה רמז בזוהר שהתחיל הקב"ה לדבר עם אברהם לך לך שהן חשבון מאה שאז כשהיה אברהם בר מאה אז נתקיים ואעשך לגוי גדול שנולד יצחק שהוא היה ממש אדם הראשון ונתקנה קומה שלו שנתקלקלה בג' דורות שנרמזין במלת מא"ה שהם "מבול "אנוש "הפלגה ולכן אמר ג' לשונות כנגד דור הפלגה דאתמר שם (בראשית יא) ויהי כל הארץ שפה אחת מן הארץ ההוא יצא אשור כנגד זה אמר לך לך כנגד מבול דאתמר תמן אלה תולדות נח (שם ט) שלשה אלה בני נח ומאלה נפצה הארץ אמר ומולדתיך כנגד דור אנוש שהיה עובדי צלמים ואז הוחל לקרוא בשם ה' אתמר מבית אביך שהיה תרח עובד צלמים ולכן מיד אחר פרשה זו אתמר (שם יב) וירד אברם מצרימה כי במצרים נתגלגלו אלו הדורות והוצרך אברם להעלות משם וסוד וירד אברם מצרימה והוא סוד (שם יג) ואברם כבד מאוד במקנה בכסף ובזהב כסף הוא סטרא דימינ' וזהב שמאלא ובמקנה באמצעיתא והם סוד ג' קוים של אברהם יצחק ויעקב חסד דין ורחמים והוא סוד ה' שנתוספה באברהם שהוא צורות ג' קוים ועליו קרמיז אברהם (שם טו) בן משק ביתי דמשק אליעזר משק נוטריקון מן שלשה קוים דולה ומשקה מתורתו של רבו שהיה מתקן ג' קוין שהעולם עומד עליהם שנבררו בב' של בראשית משק ביתי רומזים על בית של אברהם שגם צורת ב' היא מן שלשה קוים והוא סוד אליעזר שכן אליעזר בגי' ג"פ קו ולכן נקרא דמשק אליעזר שדולה ומשקה מתורתו של רבו תורתו דייקא שקיים אברהם כל התורה שהתחלתה בב' של בראשית שנרמז בצורת שלשה קוין שהם סוד אליעזר שעולה ג"פ קו ולכן היו ילידי ביתו שלש מאות וי"ח אמרו רבותינו ז"ל שהוא היה אליעזר לבד שחשבונו עולה שי"ח. וקשה מה ענין זה חשבוןשל שי"ח אבל רזי דמלה יליד ביתו דייקא שהן הן הנשמות שבעולם נחלקין בג' קוין היינו קו החסד וקו הדין וקו הרחמים וזה נרמז במדת ביתו שהוא ב' של בראשית שצורתו ג' קוין שהן ג' ווין של ויסע ויבא ויט וז"ש ואעשך לגוי גדול דסטרא דחסד שאומרים אלהי אברהם ואברכך זה יצחק ואגדלה שמך זה יעקב יכול יהיה חותמין בכולם ר"ל שעל כל אחד מג' אבות קופה של שרצים תלוים בצואריהם ת"ל והיה ברכה בך חותמין ר"ל אומרים מגן אברהם ר"ל לאברהם אמר הקב"ה אנכי מגן לך לך דייקא ששומרים מגן אברהם הן הן שלשה אנשים נצבים עליו דייקא שמרגליות זו תלוי דוקא בצוארו של אברהם כמ"ש מלכי צדק ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ אשר מגן צריך בידיך דייקא הן הן הג' דורות שהיו ופגמו באל עליון עד שבא אברהם ויקרא בשם ה' אל עונם דייקא שנברא בב' שיש לה ג' קוין גם בה' בראם שהוא ג"כ צורת ג' קוין בה' בראם בהיפך אתוון אברהם כי ה' של אברהם ניתוספה לו לאברהם מזה הטעם שהוא תיקן שלשה אנשים נצבים עליו לתקנה ולכו הכין הוא ג' לשונות בחרדל ומיד אחר שראה ג' אנשים אתמר עליו (בראשי' יח) "המכסה "אני "מאברהם ר"ת למפרע מאה שהם ג' דורות שאמרנו וזה היה קודם מפלת סדום לכן במזמור (תהלים א) אשרי האיש זה אברהם שתיקן ג' קוין שנרמזין במלת איש וקחשיב ג' דורות שפגמו בשכינה שנקראת רח"ל רשעים הם דור אנוש חטאים הם דור המבול לצים הם דור הפלגה וכולם נלקו במים בימי אנוש הציף שליש של עולם וגם דור הפלגה הציף ל' אומות לכן אמר גבי אברהם שהיה כעץ שתול על פלגי מים ותיקן הקלקול שקלקלו הדורות שלפניו ונלקו במי' כנגד דור אנוש אמר (שם אשר פריו יתן בעתו שהוא נטל שכר של דור אנוש כנגד דור המבול אמר ועליהו לא יבול ונרמז במלת יבול מבול וכל אשר יעשה יצליח זה דור הפלגה. והנה ב' פ' דסמוכות זה לזה בפרשה לך לך. מתחילת ירידת אברהם למצרים היתה להוציא ניצוצות מן ארץ מצרים שבזכותה קבלו ישראל התורה שבכתב מיד אחר יציאתם ממצרים שאז העלה כל הנצוצות טהרה זה הי' סוד לקיטת הכסף שליקט יוסף במצרים על סוד תורה שבכתב שקבלו בימי משה עז"א (שם) כי אם בתורת ה' חפצו ובתורתו שזה הי' חפצו ומחשבתו של אברהם שירד למצרים והעלה משם ניצוצות שזכו ישראל לקבל תורה שבכתב שנקראת תורת אדני ובפרשה של אחריה נתעסק בהריגת מלך בבל וחביריו שאז נתעסק על יציאת ניצוצות של חכמי התלמוד שהם סוד תורה שבע"פ ע"ז אמר (שם) ובתורתו יהגה יומם ולילה על תורה שבע"פ כמ"ש ע"פ המה מפיו יצא ולכן מסר אברהם את נפשו להציל את לוט ואת כל "רכושו "בן "אחי אברם שהוא ר"ת רבא כמ"ש האר"י ז"ל בלעדי רק אשר אכלו הנערים שנתעסק להוציא ניצוצות של הויות אביי ורבא. ואמר (שם) והיה כעץ שתול לקבל ג' גלגולין כי האדם עץ השדה אעקר בתחלת דוכתין ואצלח. והנה בפ' ראשון קחשיב תלת עבירות שחזרו וננערו ג' דורות אנוש פגמו בע"ז וכנגד זה בא אברהם ותיקן ע"ז ועליו קאמר (שם) אשר פריו יתן בעתו דור המבול פגמו בעריות כנגד זה בא יצחק ותיקן שהוא ראש לנימולין ותיקן ברית כמ"ש במדרש תנחומא (ירמי' לג) אם לא בריתי שהוא יצחק שבשבילו נברא שמים וארץ שנאמר (בראשית יז) את בריתי אקים את יצחק. ויעקב הוא תיקן דור הפלגה כמ"ש אשר פדה את אברהם ר"ל כל הנפש שבא לבית יעקב היה שבעים שבשבילם ניצל אברהם מכבשן האש וחלק הקב"ה ע' שרים כנגד ע' נפש של יעקב ועז"א (דברים לב) זכור ימות עולם על בריות אד"הר שחטא אדם בג' עבירות ע"ז ג"ע וש"ד בינו אח"כ שנות דור ודור שרמז על דור אנוש מבול והפלגה שחזרו ופגמו כ"א ואחד מג' עבירות אלו ומי היה התיקון של ג' דורות אלו חוזר ואומר כנגד דור הפלגה שאל אביך ויגדך עליה אתמר (ויקרא כו) וזכרתי את בריתי יעקב (דברים לב) זקניך ויאמרו לך תרין יצחק ואברהם שהם תקנו דור המבול ודור אנוש עליהם אתמר (ויקרא כו) את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם וחוזר ומפרש שיעקב הוא תיקון הפלגה ראיה מוכרחת ע"ז (דברים לב) בהנחל עליון גוים ובשעת שהנחיל הקב"ה עלינו על כל א' וא' מן הגוים ומתי זה בהפרידו בני אדם בשעת דור הפלגה אז יצב גבולות עמים שבעים למספר בני ישראל שהם ע' נפש ואז נתברר (שם) כי חלק ה' עמו ויעקב המתקן דור שלישי שנקרא חבל המשולש ולכן אמר כנגד יצחק שתיקן דור המבול (תהלים א) ועליהו לא יבול ויעקב שתיקן הפלגה (שם) וכל אשר יעשה יצליח ולפי המדרש שדרש רשעים על דור הפלגה וחטאים סדום ליצים זה אבימלך יש גם לדרוש על ג' עבירות של א"ה הפלגה שפיכות דמים סדום ג"ע כמבואר בענין משכב זכר אבימלך דתיקן אברהם ע"ז לכן קראו מושב לצים כל לצנותי' אסירי בר מלצנותיא דע"ז ולכן כשאמר אבימלך לאברהם השבעה לי, הנה על ריבוי אלהות השיב לו אברהם אנכי אשבע שרמז על היחוד שאנכי ריבוי עולה יחיד ומבואר בפ' שישיבת אברהם בארץ פלשתים ימים רבים שהם כ"ו שנה כמספר של הוי"ה וז"ש ויקרא בשם ה' אל עולם. גם נרמוז בזה הפסוק גלגולי שנתגלגלו מתחילה רשעי' דור הפלגה ואח"כ חטאים שנתגלגלו בפעם שנית בסדום בגלגול שלישי מושב לצים קרח שהיה לץ כמ"ש בילקוט מעשה באשה א' שהיתה לה רחל א' לאו למיגנא אמר רחל הן הן ג' כתות שנקרא נוטריקון רחל "רשעים "חטאים "לצים וחוזר ומפרש ג' גלגולין של הצדיק גלגולא קדמאה אשר פריו יתןבעתו ומסטרא דאברהם גלגול תניינא הרי עליהו לא יבול סטרא דיצחק גלגול תליתאי דיעקב וכל אשר יעשה יצליח לא כן הרשעים דאתמר עליהו (תהלים צא) יפול מצדך אלף כי אם כמוץ אשר וגו':
רש"י
אחרי הפרד לוט. כָּל זְמַן שֶׁהָרָשָׁע עִמּוֹ הָיָה הַדִּבּוּר פּוֹרֵשׁ מִמֵֶּנּוּ:
דברי דוד
אחרי הפרד לוט. כל זמן שהרשע עמו היה הדיבור פורש ממנו. והא דכתיב לעיל וירא ה' אל אברם ויאמר לזרעך וגו' אף ע"פ שהיה לוט עמו כדכתיב שם וילך אתו לוט וגו' שאני התם שהיה לצורך אותו מקום דוקא כדי שיבנה מזבח במקום ההוא כשבא לארץ משא"כ כאן דהדבור לא תלוי במקום ההוא וכן מצינו במשה שבא הדבור לו בעמדו לפני פרעה בפ' בא אע"פ שלא היה הדבור במקום הטומאה במצרים אח"כ אלא משום דהכרח היה באותו פעם: