וַֽיהוָ֞ה אָמַ֣ר אֶל־אַבְרָ֗ם אַחֲרֵי֙ הִפָּֽרֶד־ל֣וֹט מֵֽעִמּ֔וֹ שָׂ֣א נָ֤א עֵינֶ֙יךָ֙ וּרְאֵ֔ה מִן־הַמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־אַתָּ֣ה שָׁ֑ם צָפֹ֥נָה וָנֶ֖גְבָּה וָקֵ֥דְמָה וָיָֽמָּה׃
שפת אמת
בפסוק ראה מן המקום אשר אתה שם כו' כי כל אשר א"ר לך אתננה כו'. מן המקום הזה הול"ל. או הכל מיותר. אך ביאור הענין כי בכל מעשה הצדיקים תלוין כל הברואים וזה רצה הקב"ה להודיע לאאע"ה אשר בכל מקום אשר הוא שם ישא עיניו לד' רוחות העולם והטעם כי כל מקום שראייתך מגעת לך אתננה וכן צריך להיות בכל איש ישראל שבאמצעות מעש"ט שלהם יקרבו כל הברואים אליו ית'. ואיתא דבר שהי' בכלל ויצא ללמד על הכלל כולו יצא. וכן הוא בזה הגם כי נבחר אאע"ה ודורות בני ישראל אחריו אבל יצא הכל מן הכלל של כל הבריאה ע"כ ללמד על הכלל יצא כדכתיבנא: