א֠וּלַי יַחְסְר֞וּן חֲמִשִּׁ֤ים הַצַּדִּיקִם֙ חֲמִשָּׁ֔ה הֲתַשְׁחִ֥ית בַּחֲמִשָּׁ֖ה אֶת־כָּל־הָעִ֑יר וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א אַשְׁחִ֔ית אִם־אֶמְצָ֣א שָׁ֔ם אַרְבָּעִ֖ים וַחֲמִשָּֽׁה׃
רש"י
התשחית בחמשה. וַהֲלֹא הֵן ט' לְכָל כְּרַךְ, וְאַתָּה צַדִּיקוֹ שֶׁל עוֹלָם תִּצְטָרֵף עִמָּהֶם:
רמב"ן
לֹא אַשְׁחִית אִם אֶמְצָא שָׁם יַבְטִיחַ אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יַשְׁחִית אִם יִמָּצְאוּן שָׁם כֵּן. וְלֹא הָיָה אוֹמֵר לוֹ "דַּע שֶׁאֵין שָׁם כַּמִּסְפָּר הַזֶּה שֶׁאָמַרְתָּ", לְפִי שֶׁעֲדַיִן לֹא נִגְמַר דִּינָם, כַּאֲשֶׁר אָמַר "אֵרְדָה נָּא וְאֶרְאֶה". וְהִנֵּה אַבְרָהָם לֹא יָדַע מָה יֵעָשֶׂה בָּהֶם, וְלָכֵן הִשְׁכִּים בַּבֹּקֶר וְהִשְׁקִיף עַל פְּנֵי סְדוֹם, וּבִרְאוֹתוֹ כִּי נִשְׁחֲתוּ יָדַע שֶׁלֹּא הָיוּ שָׁם כֵּן: