וְהַֽנַּעֲרָ֗ טֹבַ֤ת מַרְאֶה֙ מְאֹ֔ד בְּתוּלָ֕ה וְאִ֖ישׁ לֹ֣א יְדָעָ֑הּ וַתֵּ֣רֶד הָעַ֔יְנָה וַתְּמַלֵּ֥א כַדָּ֖הּ וַתָּֽעַל׃
פני דוד
וְהַנַּעֲרָ טֹבַת מַרְאֶה מְאֹד־בְּתוּלָה וְאִישׁ לֹא יְדָעָהּ וַתֵּרֶד הָעַיְנָה וַתְּמַלֵּא כַדָּהּ וַתָּעַל:
פני דוד
פירש"י שלא כדרכה וראיתי בס' פענח רזא שכתב תימא והכתיב והמלך לא ידעה ואעפ"כ בא עליה שלא כדרכה כדילפי' נאמר כאן סוכנת ונאמר להלן ההסכן הסכנתי וע"ש מה שתירץ. ואני או' ישתקע הדבר ולא יאמר ואסור להרהר בזה ח"ו על משיח ה' קדש קדשים בילדותו וכ"ש בזקנותו. וכונת הש"ס בע"ז דף ד' היינו דותהי לו סוכנת הוא חימום וז"ש רש"י שם סוכנת מחממ' וכן פירש"י בסנהדרין דף כ"ו גבי שבנא ע"ש והרי אמרו פ' כ"ג דא"ל אבישג חסריה לגנבא וכו' ואין להאריך בזה. ואחר זמן ראיתי בס' אמרי נועם פ' בלק שפי' דיליף שפיר דסוכנת יש בכללו נמי תשמיש מדהוצרך לומר והמלך לא ידעה ועוד תי' דקרא כתיב ותהי לו סוכנת בשור"ק דהם הביאוה לזה ולא רצה דהוה נסיב י"ח עכ"ד ותימה דאח"ך כתיב ותהי למלך סוכנת. ויש לישב דלהאי שינויא לא ניחא ליה בתי' א' דס"ס הרי פי' סוכנת דהתם בלי תשמיש מדגלי דלא ידעה ואיך יליף לסוכנת דבלעם ולזה תי' דאף דותהי למלך סוכנת מחממ' דוקא יליף מותהי לו סוכנת דכיונו לתשמיש וכן הש"ס בע"ז דף ד' וסנהדרין דף כ"ו מייתי מקרא דותהי לו סוכנת ומ"ש באמרי נועם לעיל בלשון הש"ס ותהי למלך סוכנת הוא ט"ס:
בן איש חי
והנערה טובת מראה מאד בתולה ואיש לא ידעה ותרד העינה ותמלא כדה נ"ל בס"ד דארז"ל עדיין לא יצאה מפתח הבית ורק אותו היום יצאה לקיים דבר בקשתו של אליעזר וז"ש טובת מראה מאד ולכן איש נכרי לא ידעה עדיין אפילו בהבטה כל דהו מאחר שלא יצאה חוצה ובזכות הצניעות שלה עשה לה הקב"ה נס עתה בהילוכה בחוץ שירדה העינים של עוברים למטה שכל אדם כשהיה מהלך לא היה יכול לשאת את עיניו לראות בבני אדם ההולכים ברחוב אלא עיניו יורדות למטה לראות בשטח הארץ כמי שעיניו כאבות כדי שלא יראו אותה כלל הן אנשים הן נשים ותמלא כדה ותעל באין שטן ואין פגע רע: