וְהַֽנַּעֲרָ֗ טֹבַ֤ת מַרְאֶה֙ מְאֹ֔ד בְּתוּלָ֕ה וְאִ֖ישׁ לֹ֣א יְדָעָ֑הּ וַתֵּ֣רֶד הָעַ֔יְנָה וַתְּמַלֵּ֥א כַדָּ֖הּ וַתָּֽעַל׃
אור המאיר
והנערה טובת מראה מאד בתולה ואיש לא ידעה ירצה הגם שאנו בני ישראל גורמים יחוד השכינה הנקרא טובת מראה ובכל דור ודור יש צדיקים אמיתים הבונים לה קומה עכ"ז מיום בריאת העולם לא היה עדיין יחוד השכינה בשלימות וזהו בתולה עודנה הוא כ"י בחי' בתולה ואיש לא ידעה שלא היה עדיין איש צדיק בארץ כזה לגרום יחוד האמיתי כ"א נמשך והולך מעט מעט עד לעתיד בעולם הבירור הגמור ויגרמו לה הצדיקים יחוד דלא פסיק לעלמין אבל עתה עדיין צריכין ליתן חיות מעט לבחי' חצונית בכדי להעלות משם איברי השכינה ע"י השוחד כנראה בכוונת שעיר יוה"כ ושעיר ר"ח כמבואר להמבין מדעתו והרמז בכתוב ותכל להשקותו ותאמר גם לגמליך אשאב עד אם כלו לשתות זה לדרש אשר דברתי רבקה כינוי לשם השכינה רמיזה עניני עבודת כ"י בפרטי עובדותיהם בתורה ותפלה גורמים השפעה ושפע וברכה העליונה לכלל המדריגות כולם וזהו ותכל להשקותו היינו משפע ברכה העליונה וגם לגמליך המורים חיצונים אשאב גם להם צריך ליתן חיות מעט עד אם כלו לשתות והיינו לעתיד לתשלומי הבירור ויקוים מקרא שכתוב בלע המות לנצח כיון שאין שם נ"ק מאברי השכינה איננו צריכין להשפיע לשם אפילו חיות מעט מן המעט והרמז במלת אשא"ב נוטריקון אמר שומר אתא בוקר כלומר עד עת בוקר היא זמן הגאולה המעורר משומר ישראל צריכין עם ישראל קרובו ליתן חיות מעט אפילו לבחי' הגמלים כמדובר מה כתיב: