וַיֹּאמַ֓ר ׀ יְהוָ֗ה אֱלֹהֵי֙ אֲדֹנִ֣י אַבְרָהָ֔ם הַקְרֵה־נָ֥א לְפָנַ֖י הַיּ֑וֹם וַעֲשֵׂה־חֶ֕סֶד עִ֖ם אֲדֹנִ֥י אַבְרָהָֽם׃
זרע קודש
ויאמר ד' אלקי אדוני אברהם הקרה נא לפני היום ועשה חסד עם אדני אברהם להבין זה מה מהירות שהיום יקרה ד' לפניו ואם יהי' ביום מחר ג"כ יהי' טוב רק כי הנה כתיב בכל דרכיך דעהו שהאדם צריך בכל מעשיו להבין ולשקול מעשיו ודרכיו שיהי' לשם שמים וזו פי' ד' בדד ינחנו ואין עמו אל נכר בדד ר"ת בכל דרכיך דעהו כנ"ל ואין עמו אל נכר שלא יהי' כוונתינו לפניות וכח אחר רק לד' לבדו לישב האדם לעצמו בכל מעשיו איך הוא לעבודתו ולבוא על דבר זהו לעבודתו וליראתו ית"ש ובכל מדה שעוסק אם באהבת דבר ויראת דבר וכדומה בכל ז' מדות ידבק ע"י במדותיו ית"ש באהבתו ויראתו וכדומה בכל המדות והנה מצינו בארון שכל מדותיו הי' שבירות לא אמות שלימות ללמד לנו על מי שרוצה להיות משכן התורה שתשכון בו דוגמת הארון צריך שמדותיו יהי' שבורות לא להיות טוב לכל כי לפעמים צריך לכעוס לעבודתו ית"ש כמ"ש רגזו ואל תחטאו ולכעוס על עוברי רצונו ית"ש וכדומה וכן במדת גבורה צריך לשקול בזה דרכיו שלא יהי' כעסן יותר מדאי ועד"ז בכל מדותיו מדת שבירות לא להיות מדה אחת שעכ"ז אין לו שלימות שאין שלום בכל מדותיו רק צריך להיות מדותיו שבירות ואז יכול להיות משכן לתורה וזה רמז ית"ש בארון שמדותיו שבורות והנה כתיב אל ד' ויאר לנו כי העיקר לעבדו ית"ש באהבה ויראה והם רומזים בשם אל הוי' כי אל היא לשון אילי הארץ לשון תוקף והוי' שם הרחמים כי שם אל הוא מורה גבורות ממתקות ממדת גבורה והוי' הוא רחמים חסד וכשעובד האדם ביראה ואהבה עושה יחוד בין ב' שמות הנ"ל אל הוי' והם גי' יום עה"כ שבה הארה גדולה מהם ולכן הם גי' יום שמאיר כמ"ש ויקרא אלקים לאור יום וז"ש אל ד' ב' שמות הנ"ל ויאר לנו שמאיר לכל הבחי' ולכל הגבורות נעשה ג"כ חסדים וז"ש ויאר לנו גי' אלקים שאף שם אלקים יעשה חסד ומאיר בחסדו בהארת ב' שמות הנ"ל שהם גי' יום וזהו מורה ג"כ אותיות יום שהוא יו"ד וא"ו מ"ם יו"ד מורה על שם אלקים כי יו"ד היא הראשית וכן שם אל ראשית י"ג מדה"ר שמשם נשפע לוא"ו מורה על דין ומשם להמ"ם מורה על השפעה לעוה"ז לד' רוחות והנה אליעזר שהלך בשליחותו של א"א ע"ה והבין שצריך לדבק בבחינתו אברהם ויצחק אהבה ויראה ענין הב' שמות הנ"ל ובאמת כ"א כלול גם מחבירו כידוע שבעקידה נכלל אברהם ג"כ במדת יצחק וכן יצחק במדת אברהם והי' יצחק כלול ג"כ מחסד ולכן יצחק גי' אל אלקים הוי' אדני לומר שהי' כלול מכל המדות וכשהלך אליעזר בשליחותו של זה לקח לעוזרו אברהם ויצחק ולכן הוא הי' מוכן לשליחות זה כי שמו מורה על חיבור ב' שמות ומדות הנ"ל והשפעה הנ"ל (ל"ב) לכל המדות ועל פי זה כי אליעז' אותיות אל כנודע שם אל יזר גי' יצחק עה"כ שגי' הב' שמות הנ"ל אל הוי' אלקים אדני ובא השפע לכל הזיה"ה שכ"א כלול מכולם גי' טוב והוא הכל מרומז בתיבת אליעזר וזהו הי" תפילת אליעזר הקרה נא לפני היום פי' בקשתי הי' כיון שאני הולך בשליחות אברהם להשיא אשה ליצחק יהי' יחוד בין ב' שמות הנ"ל שהם מורים על אברהם ויצחק אהבה ויראה שעי"ז מאיר לכל כנ"ל בפי' אל ד' ויאר לנו שאף בגבורות יהי' מאיר החסדים והשפע הטוב ואליעזר הי' כלול הנ"ל כאשר רמוז בשמו כנ"ל ולכן ביקש תפילה זאת וז"ש המדרש ע"פ זה מי בכם ירא ד' שומע בקול עבדו אליעזר ובכ"מ שהלך אפי' בחשיכה ה' ית"ש מאיר לו כנ"ל שע"י שהי' שליח אברהם שכלול ג"כ מיראה הי' מאחד הב' שמות הנ"ל הרמוזים בשמו כנ"ל ובא אור יום הנ"ל והי' מאיר לו בכל הבחי' כנ"ל.
מחוקקי יהודה; קרני אור
[יא] והכלל כל דבר שיארע לאדם בלי השתדלות וחריצות מכוון לכך יקרא מקרה בלה"ק, והכל בהשגחה מאת השם המסבב הסבות אל התכלית המכוון מאתו ית':