בראשית כה:כח מפרשים: תיבת גמא, אדרת אליהו (ר' יוסף חיים), בן איש חי ופני דוד

אגדה. כי צייד בפיו איך מעשרין מלח ותבן עיין עוללת אפרים מאמר שצ"ט יפה. מיחה במילה שמעשר הוא ערש"י קהלת מעשרה שליטים אשר בעיר ובית עשיו לקש ואין מכניסו לקיום פטור ממעשר הולך למות משא"כ יעקב במיתה אסיפה לה' בעק"ב עשיו מה שבעשיו סופו מיתה אז ידו ורשותו וכוחו ביעקב אל מקומו שואף זורח הוא שם ויעקב איש תם נולד מהול יושב אוהלים ב' תורה ועבודה וגם ג"ח ניחום אבילים נזיד הרי ג' עמודים. מלח עשיו ארץ מליחה אין בו זריעה קדושה משא"כ יעקב יש לו אחיזה בארץ העליונה עמ"ש בפריי לא"ח שי"ן אם אין ג"ק היינו שעושין ממים ואין בו טחינה בשבת ואין בו עימור משא"כ מלח שחופרין מארץ ג"ק הוה ועיין עירובין חוץ ממים ומלח ועיין הל' פסח ואי"ה יבואר.

ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו וכו'. לכאורה י"ל איך היה יצחק הצדיק אוהב את הרשע הוא עשו ובודאי כל רז לא אניס ליה. ויובן בס"ד שמן הדרך הוא אם אדם רשע הוא בעל עבירות ואינו רוצה לפרסם רשעתו לפניך מחמת הבושה יותר טוב הוא שגם אתה תעשה עצמך כאלו אינך יודע ברשעתו שבזה אז יש תקוה שלפחות כל זמן שהוא יושב לפניך לא יעשה דבר רע מאחר שהוא מתבייש ממך וכן יש תקוה נמי עוד שאם תספר לו בדברים רבים דרכי מוסר תוכל להחזירו למוטב מחמת הבושה אבל אם אתה מפרסם הדבר שאתה מכיר בו אז הבושה שיש בינך ובינו ג"כ תלך ומו"מ לא ישמע לקול מורים ויעשה בגלוי גם לפניך ובן היה גבי עשו שהיה ערמן ולפני יצחק אע"ה היה עושה עצמו חסיד כיצד מעשרין המלח והתבן ולפי האמת אין לה דין מעשר ומוכרח יצחק אע"ה כשראה שיש לו בושה ממנו אמר יש תקוה שאח"ך יחזור בתשובה ע"י דיברו עמו ולפחות הצלה פורתא הוי שלא יעשה רע בפני אביו כ"א בסתר ולזה אהב אותו כדי להורות שהוא חושבו לצדיק ובזה ישמר לעשות רע בפני אביו וז"ש ויאהב יצחק את עשו אל תחשוב שהיא לגמרי אהבה פנימית מלב ונפש אלא כל זה מפני שראה כי ציד בפיו שהיה ערמן ואינו רוצה שיכיר אביו ברשעתו לכן אהבו לפי שעה לפנים שאמר אולי יש תקוה ממנו שישוב בתשובה מחמת הבושה:

ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו ורבקה אוהבת את יעקב נ"ל בס"ד בא הכתוב ללמד שני טעמים לאהבת יצחק את עשו שלא תחשוב שאהב באמת את הרשע אלא הוכרח להראות לו אהבה מבחוץ חדא משום כי עשו היה ציד בפיו רמאי שהיה מראה טלפים לפני יצחק לשאל לו שאלות של חסידות אם מעשרין את המלח והתבן וכיוצא בזה שלא היה רוצה להראות עצמו כרשע לפני אביו לכן אמר אם אין אני מראה לו אהבה ידע שאני מכיר ברשעתו ואז יהיה רשע בפרהסייא ויוסיף רשע עשר ידות משא"כ עתה ימנע בבושתו ממני והב' ראה שרבקה אוהבת את יעקב להדיה ואמר אם גם אראה אהבתי ליעקב ושנאתי לעשו אז יסתכן יעקב בקנאת עשו שהיה מתקנא בו משא"כ עתה אם רואה שאני מראה לו אהבה לא יתקנא מן אהבת רבקה ליעקב כי יסתפק באהבה שלי ולז"א ויאהב יצחק את עשו לא מפני שלא הכיר ברשעו אלא הסיבה חדא כי ציד בפיו שהוא בוש עתה להראות רשעתו ואדרבא מראה חסידות ואם אשנאהו יפקור וירשיע ביותר והב' דרבקה אוהבת את יעקב לבדו ולא את עשו ואם גם יצחק יעשה כן היה מסתכן יעקב מקנאת עשו:

בפיו. כְּתַרְגּוּמוֹ בְּפִיו שֶׁל יִצְחָק. וּמִדְרָשׁוֹ בְּפִיו שֶׁל עֵשָׂו, שֶׁהָיָה צָד אוֹתוֹ וּמְרַמֵּהוּ בִדְבָרָיו: