בראשית כח:כ מפרשים: מדרש לקח טוב, בן איש חי, דגל מחנה אפרים ומאור ושמש

מדרש ויאמר ה׳ אל משה ואל אהרן. זש״ה ענה דודי ואמר לי קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך (שה״ש ב י), ענה דודי, ע״י משה, ואמר לי, ע״י אהרן, קומי לך, מן הגלות, רעיתי, בזכות אברהם שריעה ואיחה אותי, יפתי, בזכות יצחק שייפה מעשיו ופשט צוארו לשחיטה על שמי, ולכי לך, בזכות יעקב שנאמר לו.קום לך פדנה ארם (בראשית כח כ), כי הנה הסתו עבר (שה״ש ב יא), אלו צרות המצריים, הגשם חלף, זה שיעבוד מצרים, הנצנים נראו בארץ (שם שם יב), אלו משה ואהרן, עת הזמיר הגיע, הגיע עת ליזמר, לחתך את המצריים.

וידר יעקב נדר לאמר דקדוק תיבת לאמר ידוע ונ"ל בס"ד ע"פ מ"ש רז"ל במדרש שוחר טוב יענך ה' ביום צרה ישגבך שם אלהי יעקב אמר ריש לקיש משל לאשה עוברה שהיא מקשה לילד אמרין לה לית אינן ידעין מה נאמר ליך אלא מאן דעני לאימיך בעידן קשיותה יענה יתיך בעידן קשיותיך כך כתיב ביעקב לאל העונה אותי ביום צרתי א"ל דוד לישראל מי שענה יעקב אביכם בעת צרתו יענה אתכם בעת צרתכם הוי יענך ה' ביום צרה ישגבך שם אלהי יעקב עכ"ל והנה יעקב אע"ה אע"פ שהיה בצרה לא היה ראוי מצד עצמו להיות בצרה ועוד גם אחרי היותו בצרה לא היה צריך לתפלה ולנדר כי הבטיחו השי"ת במראה החלום ולמה נדר והתפלל כשהקיץ משנתו אלא כל זה היה לצורך הדורות בניו וזרעו שבעת שיהיו בצרה ונודרים ומתפללים יאמרו להם מי שענה את יעקב אביכם יענה אתכם וז"ש וידר יעקב נדר לא היה צריך לכך אלא כדי לאמר בדורות הבאים מי שענה את אביכם יענה אתכם:

אם יהיה אלהים עמדי ושמרני בדרך הזה נ"ל בס"ד שם אלהים במילוי יודי"ן עולה ש' והוא דין ואם תחבר עמו מספר די יהיה צירוף שדי שהוא שם השומר את ישראל ומסוגל לשמירה ובפרט לדרך וז"ש אם יהיה אלהים שהוא מספר ש' עם די תיבת עמדי חלקנה לשתים וקרי בה עם די שאז יהיה צירוף שדי ושמרני בדרך הזה ונתן לי לחם לאכול שפע האצילות שהוא נקרא לחם מספר ג' הויו"ת ובגד ללבוש שפע בי"ע שהם כמו בגד לעולם דאצילות ונרמזים באותיות בג"ד כי בריאה עולם ב' ויצירה עולם ג' ועשיה עולם ד' והיה ה' לי לאלהים שיתמתק שם אלהים בשם הוי"ה בסוד יב"ק הרמוז בשם יעקב שהוא חיבור הוי"ה אלהים שעולה יב"ק וכל אשר תתן לי רמז לברכה של כל שנתנה ליעקב כי אצל אברהם בכל ואצל יצחק מכל ואצל יעקב כל עשר עשרנו מעשר כפול אתן מן מן ברכה שלי שהוא חומש:

אם יהיה אלהים עמדי. אִם יִשְׁמֹר לִי הַבְטָחוֹת הַלָּלוּ שֶׁהִבְטִיחַנִי לִהְיוֹת עִמָּדִי, כְּמוֹ שֶׁאָמַר לִי וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ: