בראשית כ:יג מפרשים: מחוקקי יהודה; קרני אור, רש"י, אבי עזר ובכור שור

[ה] והרד"ק כתב, אמר התעו לשון רבים כנגד השומעים שקורים אלהיהם בלשון רבים, ואעפי"כ מצאנו אלהים קדש, שידברו בו לשון רבים, כמו ״אלוה עושי״ (איוב לה יוד) "ישמח ישראל בעושיו" (תה' קמט ב), וכן הוא דעת ר׳ חנינא (מס' סופרים פרק ד׳ ה"ו) וכן רש״י והרשב"ם, ויוב"ע תרגם שם זה חול:

[ו] וכן כתב העקידה ברא' שער העשרים, כי כל הולך באשר לא ידע אעפ״י שילך בדרך ידועה וסלולה יאמר עליו כן "ותתע במדבר" (למטה כא יד) "והנה תועה בשדה" (למטה לז טו) כלן הם מפליגים בדרך אשר תכליתו לא הושג עדיין:

ויהי כאשר התעו וגו'. אֻנְקְלוֹס תִּרְגֵּם מַה שֶּׁתִּרְגֵּם; וְיֵשׁ לְיַשְּׁבוֹ עוֹד דָּבָר דָּבוּר עַל אָפְנָיו, כְּשֶׁהוֹצִיאַנִי הַקָּבָּ"ה מִבֵּית אָבִי לִהְיוֹת מְשׁוֹטֵט וְנָד מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, יָדַעְתִּי שֶׁאֶעֱבֹר בִּמְקוֹם רְשָׁעִים ואמר לה זה חסדך: