וַיְהִ֞י כַּאֲשֶׁ֧ר הִתְע֣וּ אֹתִ֗י אֱלֹהִים֮ מִבֵּ֣ית אָבִי֒ וָאֹמַ֣ר לָ֔הּ זֶ֣ה חַסְדֵּ֔ךְ אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשִׂ֖י עִמָּדִ֑י אֶ֤ל כָּל־הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר נָב֣וֹא שָׁ֔מָּה אִמְרִי־לִ֖י אָחִ֥י הֽוּא׃
אור המאיר
בפסוק ויהי כאשר התעו אותי אלהים מבית אבי ואומר לה זה חסדך אשר תעשי עמדי אל כל המקום אשר נבוא שמה אמרי לי אחי הוא נראה לבאר ע"ד ששמעתי מהמגיד עליו השלום שביאר מה הוא גן עדן עליון וג"ע תחתון וכבר זכרנו מזה למעלה והכוונה שיש תענוגים במדריגות עליונים כגון תורה ותפלה ומעשי המצות וכן יש תענוגים במדריגות התחתונים כמו אכילה ושתיה ושארי דברים גשמיים ומי שחכמת אלקים בקרבו ומואס באלו התענוגים המלובשים מהגשמיות ואינו מדבק לעצמו כ"א הטוב הגנוז והמלובש שם זה נקרא ג"ע תחתון ואינו בוחר כ"א אותיות התורה המחיה אותן וכמ"ש ויחזו את האלקים ויאכלו וישתו כלומר שראו את כלליות הא"ב המרומז בתיבת א"ת אפילו באכילה ושתיה הגשמי והתענגו מזה ולא באכילה ושתיה הגשמי תאות לבו כבהמה והנה אפי' במדריגות עליונים בתורה ומצות גם שם יש בחי' תענוגים שהאדם יכול להתענג א"ע בעשותם ובאמת אין זה המובחר שבעבודה. כי מצות לאו ליהנות נתנו שהוא בעצמו יקבל תענוג כ"א כל מגמתו והשתדלותו בעשיית המצות לעשות נחת רוח ליוצרו והכל עבור השכינה כי האבודה צורך גבוה ולא צורך הדיוט וכאשר נודע מספרים שכל מעשי המצות והתורה ותפלה הכל תיקוני עולמות עליונים ומי שהוא חסר תבונה ואין בו מדעת קונו לדעת לכוון האמת ואדרבא שהוא מקבל תענוג לעצמו להיות הוא נאה אומר ומתפלל כראוי ובפרט אם יש לו ח"ו איזה פניה ר"ל ומתעדן א"ע כזה נקרא עדן עליון כלומר שמעדן א"ע בתענוגים שבמדריגות עליונים אשר אלו התענוגים המה יותר רוחנים ודקות מתענוגי אכילה ושתיה ולכן נקרא עדן עליון ומי שהוא חכם האמיתי ומואס בתענוגים הרוחני' הנ"ל זה נקרא ג"ע עליון שמגלה עדן ותענוג שבמדריגות עליונים ולכוונה הזאת צימצם הקב"ה אורות עליונים בהתלבשות המדריגות הנמוכים עד שנפלו תענוגי הרוממות בקליפות בכדי שהצדיק יברור הטוב מהרע ויש לו ית' תוספת תענוג כנודע ממשל הבן מלך שהלך לארץ מרחקים ואח"כ בבואו אל היכל המלך מארץ המרחק נולד אצל האב תוספת תענוג כי תענוג תמידי אינו תענוג וזהו שאמר א"א ע"ה להיות מרכבה למדות החסד אמר על בחינתו כאשר התעו אותי אלקים מבית אבי ידוע שהחסד מתפשט מחכמה הנקרא אבא והוא היה התגלות ראשון להראות חסדים בעולם וכאשר זכרתי למעלה בשם הבהיר אמרה מדת החסד עד שלא בא אברהם הייתי אני עומד על משמרתי וכיון שבא אברהם עמד הוא על משמרתי לנהוג חסד עם באי עולם וכמ"ש עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי ולשון משמרת כמו דאיתא בבגתן ותרש אין משמרתי ומשמרתך שוים והעולה מדברי הבהיר שאברהם אבינו הוא עמוד משמרת החסד להתחסד עם הבריות ולהיות שחסדים עליונים נתפשטו ונמשכו ג"כ בקליפות כי מהבנין ולמטה יש מגע נכרי ומעורב רע וטוב והכל בשביל עמו ישראל להטיבם באחריתם להיות הבחירה חפשית ויהיה מציאות שכר ועונש ואזי יש לאל ידם לעם קרובו לגרום תוספות תענוג לדעתם מאוס ברע ולבחור בטוב ונולד אצלו ית' שעשועים לשמוח לקרא' הפקחים שיודעים ליקח לעצמם רמיזא דחכמתא מכל דבר בעולם ומעלים את הניצוץ המלובש לשם למקומה הרמתה אמר אברהם אבינו ע"ה על בחינתו המובחר' כאשר התעו אותי מבית אבי כאמור מבחינות החכמה אבא עלאה ואומר לה זה חסדך אשר תעשי עמדי כלומר כל בחי' החסדים הנפעלים בעולם עמדי הם נעשים ונמשכים מבחינתי שאני בחי' החסד ולפעמים נופלים אפילו למדרגות הפחותים נתפשטים ג"כ בחי' החסדים ונעשים צירופים לא טובים כנודע מספרים למעלה ענ"ג ולמטה נג"ע ולזה רמז באמרו אל כל המקום אשר נבא שמה אמרי לי אחי הוא ר"ל אל כל המקום שמתפשטים לשם בחי' החסדים תבין ותשכיל הגם שהוא עתה בצירוף אחר בחיצונים עכ"ז תתבונן בשכלך שגם לזה יש שורש ומקום מוצא למעלה בעולם האהבה ותמתיק אותם בהעלותם לשורשם ומקום מוצאם בהיות נותן לב מאיזה מקום נמשך מקו ימין מחכמה עליונה וזהו אל כל המקום אשר נבוא שמה אפילו מקליפות גם שם אמרי לי אחי הוא ודע לך את הענין ותבין ג"כ פי' הכתוב: ויהי כבוא אברם מצרימה ירצה הגם שבחי' החסד נופל לפעמים למיצר ים החכמה עכ"ז ויראו המצרים את האשה כי יפה היא מאוד כלומר מבינים ומשיגים שגם בכאן מלובשים איברי השכינה המחיה אותה וזהו ויראו את האשה יראת ה' כי יפה היא מאוד היא דייקא כמבואר בדברינו ודוק בזה ותבין: