וַיָּ֣קָם ׀ בַּלַּ֣יְלָה ה֗וּא וַיִּקַּ֞ח אֶת־שְׁתֵּ֤י נָשָׁיו֙ וְאֶת־שְׁתֵּ֣י שִׁפְחֹתָ֔יו וְאֶת־אַחַ֥ד עָשָׂ֖ר יְלָדָ֑יו וַֽיַּעֲבֹ֔ר אֵ֖ת מַעֲבַ֥ר יַבֹּֽק׃
חתם סופר
*ויעבור את מעבר יבק ויקחם ויעבירם את הנחל, י"ל תחלה הו"ל ליכתב ויקחם ויעבירם את הנחל ואח"כ ויעבר את מעבר יבק, וחז"ל אמרו שחזר על פכים קטנים וכו' לפי שאינם פושטין ידיהם בגזל, ונראה בפ' הגוזל מוכיח הש"ס דדינא דמלכותא דינא, דאל"כ איך רשאין לילך על הגשרים, דרגילין לעשותן מעצים שכרתו שלא ברשות בעלים, ויעקב אבינו לא רצה לסמוך ע"ז לכך אע"ג שהי' שם מעבורת, עשה עצמו כגשר [כדאיתא במדרש שעשה עצמו כגשר] והיינו דקאמר ויעבור את מעבר יבק שלא עבר על המעבר, אלא ויקחם ויעבירם שעשה עצמו כגשר, והטעם שאין פושטין ידיהם בגזל:
מחוקקי יהודה; קרני אור
[כ] והרדי"א פי' ויעבר את אשר לו בצווי על ידי אחרים ע"כ נשאר יחידי באחרונה, וכן פי' הרמב"ן על דרך הפשט, וכן פי' רב"ח וכן פי' העקידה:
מחוקקי יהודה; קרני אור
[כא] ובג' (חולין צא א) "אמר ר' אלעזר שנשתייר על פכין קטנים" ופי' רש"י ז"ל שלא הספיק להעביר וחשכה לו, וכן הוא ברש"י על התורה, ופי' רב"ח הכוונה כדי שלא יסתכנו הבנים הקטנים בדרך אם לא ישתו, ולכך שם עצמו בסכנה לחזור, והרדי"א פי' כי היה בעיניו כל הרכוש כפכים קטנים ביחס הנשים והבנים:
רש"י
ואת אחד עשר ילדיו. וְדִינָה הֵיכָן הָיְתָה? נְתָנָהּ בְּתֵבָה וְנָעַל בְּפָנֶיהָ, שֶׁלֹּא יִתֵּן בָּהּ עֵשָׂו עֵינָיו, וּלְכָךְ נֶעֱנַשׁ יַעֲקֹב שֶׁמְּנָעָהּ מֵאָחִיו, שֶׁמָּא תַּחֲזִירֶנּוּ לַמּוּטָב, וְנָפְלָה בְּיַד שְׁכֶם (בראשית רבה):